(הת)חלה לשבת – סיפורה של ילדה שגדלה עם תרנגולים בחצר. הוריה התגרשו בגיל 11, והיא לומדת להיות עצמאית ולעבוד בכל עבודה אפשרית, כולל לתפור לשכנות. היא בוחרת ללמוד עיצוב אופנה בשנקר ופוגשת את העץ הנדיב של חייה. היא עובדת שלוש שנים בעיצוב אופנה בקסטרו גברים אבל מבינה שהלב שלה לא בדיוק שם. היא רוצה לחקור את המהות של האופנה ולהגיע למה האופנה גורמת לכולנו. היא עוזבת את עבודתה אבל חייבת להתפרנס ועובדת בעיצוב שמלות כלה וכתיבת בלוג. זה הופך לכזו הצלחה שמציעים לה לכתוב לעיתונות. בטיול בניו יורק היא מגיעה לתערוכה על אלכסנדר מקווין במטרופוליטן, שמשנה את חייה וגורמת לה להבין מה חשוב לה באמת. היא מגיעה לאצור תערוכה קטנה על שמלות כלה וכאן בדיוק הלב שלה. היא נרשמת ללימודי אוצרות בניו יורק, מגיעה לעבוד במטרופוליטן ומשם לאצור את תערוכות האופנה הגדולות ביותר בארץ: רונית אלקבץ, הנשף, אלבר אלבז ועוד – ובמקביל מתחילה להרצות בארץ ובחו"ל. היא בעייני אחת המרצות הכי טובות בארץ והיא האדם שגורם לי לחייך. דווקא עכשיו, זו בדיוק השנה שאני שרוצה שתהיה לכולנו.
_____
"האופנה היא להיות בעדר; הדבר המעניין הוא לעשות מה שאתם רוצים" – לואיס בוניאל
שנת 1980 הייתה שנה של שינויים. השקל החליף את הלירה, ג'ון לנון נרצח, האבעבועות השחורות נעלמו מהעולם ובכפר השיתופי רמות השבים, בין התרנגולות, נולדה ילדה אחת עם עיניים בוהקות וחיוך רחב. יערה קידר הייתה נכדה של מגדלי תרנגולות. אמא שלה היא קלינאית תקשורת ואביה היה מחלוצי עולם ההייטק הישראלי. הדור הראשון של סאיטקס דאז. שני הוריה דור שני לניצולי שואה, וככל הנראה, אם היו נולדים באקלים אחר, הם היו גם אנשי יצירה אולם המצב והתרבות בהם גדלו לא אפשרו להם. אמא שלה לימדה אותה לתפור ואבא שלה לימד אותה תכנות. השילוב בין כלל היכולות מביא אותה להיות הקסם היצירתי שהיא. אחותה הגדולה היא כיום סופרת ותסריטאית ואחיה הקטן, הוא עורך דין בהכשרתו וכיום עובד ברייזאפ. כל אחד בחר את היצירה שלו.
"כשאתם הולכים, הסתכלו מחמישה כיוונים שונים. ישר – כי צריך להסתכל קדימה. אחורה – כי תזכור מאיפה באתם. לצדדים – לראות מי האנשים לידכם שאתם זקוקים להם, למטה – כדי לוודא שאתם לא דורכים על אף אחד, ולמעלה – כי אתם צריכים לזכור שיש מישהו שמגן עליכם". אלבר אלבז
יערה הייתה רק בת 11 כשהוריה התגרשו. זה היה שבר גדול במשפחה וזה השפיע על כולם למשך שנים רבות. יערה, ילדת הסנדוויץ', גדלה להיות עצמאית ושורדת. היא עבדה במגוון עבודות, ממש כיד הדימיון ממתדלקת בתחנת דלק ועד מנקת דלעות. כך לדוגמה, מצאה את עצמה מכהנת כתופרת השכונתית ועוזרת לשכנות להתאים את הבגדים למידותיהן.
"המעשה האמיץ ביותר הוא לחשוב על עצמכם" קוקו שאנל
כשהגיעה לתל אביב עבדה בנקיון בתים. ככה הכירה במאי פרסומות שהציע לה משרת מזכירה – וכעבור מספר חודשים הפכה ליד ימינו ומפיקת פוסט פרודקשן. משם המשיכה לחברת אינטראקטיב, בתקופת הבועה של שנות ה-2000. זו הייתה תקופה משוגעת והיא הייתה בזמן הנכון במקום הנכון. כעבור שנתיים כשחסכה מספיק כסף, היא מחליטה ללכת ללמוד. היא מתלבטת בין ספרות לאופנה. זו תהיה דילמת חייה שתלווה אותה רבות בהמשך. יש בה כל כך הרבה עומק במגוון רחב של תחומים. היא מחליטה ללמוד עיצוב אופנה בשנקר. קצת לפני שנקר היא פוגשת את עופר, שעובד בסטארטאפ קטן. כשהיא מתארת אותו העיניים שלה מבריקות.
יערה מתארת את עופר כעץ זית. לוקח לו זמן להצמיח שורשים, אבל מרגע שהוא מצמיח הוא גודל להיות עץ רחב שורשים, גדול ואדיר, שמעניק צל גדול לכל הסובבים אותו. הוא תומך ונותן כל מה שהוא יכול לאוהביו, ממש כמו ה"עץ הנדיב" וממש כמו איש זית – היא לא יכולה לעקור אותו מחייה.
"ההתלהבות לחיים היא סוד כל היופי. אין יופי ללא התלהבות". כריסטיאן דיור
לאחר הלימודים, יערה מתחילה לעבודה ב"קסטרו" כמעצבת בגדי גברים. היא עובדת שם שלוש שנים, אולם בהתבוננות פנימית היא מבינה שהלב שלה הוא לא לגמרי במקום הנכון. העומק שבה גורם לה להמשיך לחפש, ולבסוף להבין כי היא רוצה לחקור פנימה, להבין את המהות והתפקיד של האופנה בחיים שלנו ובהיסטוריה של כולם. היא מחליטה לעזוב.
בדיוק ביום בו היא עוזבת כדי לחפש את הלב שלה, הסטרטאפ של עופר נסגר ושניהם מוצאים את עצמם ללא עבודה ופרנסה. האהבה הכל כך גדולה בחייהם, המטרה המשותפת והכמיהה של כל צד שהשני יהיה מאושר מחזקת אותם. אולם, יערה מבינה שהיא חייבת למצוא פרנסה במהירות.
בעולם האופנה, הדבר היחיד שהיה ניתן באותה עת לעשות כפרילנסר, במשרה חלקית, תוך כדי שאת מחפשת את הלב והתשוקה שלך, היה עיצוב שמלות כלה. זה בדיוק מה שיערה עושה. באותה עת, היא הייתה אנונימית, וכדי להפיץ את הבשורה, היא מחליטה לכתוב בלוג. בבלוג היא פרסמה את השמלות, אבל היא מבינה שהיא צריכה לכתוב תוכן מעניין, על מנת שאנשים ירצו לפתוח ולקרוא. היא בוחרת לכתוב על אופנה, ההשראות שיש לאופנה וכיצד האופנה מתחברת לכל תחומי החיים שלנו. בכדי לעשות זאת, היא בוחרת נושא. לדוגמה: כדור דיסקו, ומראה כיצד אותו נושא נתן השראה לאופנה, לאומנת ולקולנוע. תוך מספר שבועות היא מגיעה לאלפי עוקבים, זה הביא לה גם לקוחות לשמלות אבל בעיקר יצר תגובתיות מטורפת לכל טור. היא מבינה שיותר כיף לה לכתוב מאשר לעצב.
"אני לא מעצב בגדים, אני מעצב חלומות". ראלף לורן
לאור ההצלחה המסחררת של הבלוג, מעין זיגדון, עורכת מוסף "סגנון" של עיתון "מעריב" באותה עת, מבקשת ממנה לכתוב לעיתון. היא מסכימה מיד וזו הופכת להיות אחת האהבות הגדולות שלה, עד שהיא מצמצמת מאוד ולבסוף סוגרת את עיצוב שמלות הכלה. באותה עת, עופר מקבל הצעה לרילוקשיין בניו יורק. יערה מסרבת, היא חוששת מהמקום, מהשפה ובעיקר לוותר על אהבתה לכתיבה.
במאי 2011 היא מצטרפת אליו לטיסת עסקים. ניו יורק מדהימה במאי והיא מתאהבת במקום. באותו ביקור, היא מגיעה לראות את התערוכה של אלכסנדר מקווין במכון התלבושות במטרופוליטן. היא רואה את התערוכה ואומרת לעצמה בלב, שמי שעבד על התערוכה הזו בעצם הגשים את החלום שלה. היא מבינה שזה בדיוק מה שהיא רוצה לעשות בחייה. יש פה אפשרות לממש את כל אהבותיה: הכתיבה, המחקר והאופנה. היא מבררת על לימודי אוצרות ומבינה שבניו יורק יש שלוש תוכניות לימוד מעולות. שנה לאחר מכן הם עוברים לגור בניו יורק.
"תעשו את זה פשוט אבל משמעותי". דון דרייפר
יערה חוששת מאוד מהלימודים באנגלית ובעיקר מזה שהיא לא מספיק טובה, אז היא לוקחת את הזמן ברישום. במקביל חבר קרוב שלה, הכיר את העבודה שלה וכשרפי וזאנה חיפש מישהו לאצור תערוכה קטנה בנושא שמלות כלה. הוא הציע את יערה. יערה מסכימה מיד, למרות החששות המנקרים. התערוכה נקראת "עד עצם היום הזה" והיא אוצרת אותה יחד עם 14 מעצבי שמלות כלה מהבכירים ביותר בארץ. היא מבינה שהכל נופל למקום הנכון, מצד אחד המחקר והכתיבה שהיא מאוד אוהבת מצד שני לגעת בבדים ובבובות הצד החזותי והפיזי ריגש אותה מאוד.
"אופנה היא שריון כדי לשרוד את המציאות של חיי היומיום". ביל קנינגהאם
היא חוזרת לניו יורק ונרשמת ללימודים במכון לאופנה – FIT – ואז היא מגלה שהיא בהריון. היא מגישה את כל הבקשות ודוחה לחופשת הלידה את מבחני האנגלית. היא לא הבינה מה זה חופשת לידה. דויד נולד אבל לא ישן בלילות בכלל. היא ניגשת למבחני האנגלית ומקבלת תוצאות מאוד נמוכות וכמובן לא מתקבלת.
החלום שלה מתנפץ והיא לא יודעת מה לעשות. חברה מגיעה לנחם אותה ושואלת אותה למה היא לא מגישה בקשה להתקבל ל-NYU. יערה אומרת שזה מאוד יקר בטח עם תינוק, אבל החברה משכנעת אותה שאין לה מה להפסיד. היא כותבת מייל מאוד אמיץ לראש חוג האוצרות ומספרת בצורה מאוד כנה על עצמה ומדוע הבחינות שלה לא היו מספיקות טובות ומבקשת פגישה. תוך שעתיים בערך הן נפגשות.
ראש החוג אומרת לה שההרשמה סגורה ותשמח שתירשם בשנה הבאה. יערה חושבת שזה שיח אמריקאי צבוע שנועד להגיד לה במילים יפות "לא". אבל אחרי חודשיים, בדיוק ביום ההולדת שלה, אותה ראשת חוג חוזרת אליה ואומרת לה שאחת הסטודנטיות נאלצה לבטל ושאם היא רוצה – המקום שלה.
"תן לנערה את הנעליים הנכונות והיא תוכל לכבוש את העולם". מרילין מונרו
היא לא ידעה איך תממן את הלימודים, כרגיל עופר הרגיע והציע שתתחיל והם ימצאו פתרונות. כשהיא מתחילה היא מבינה שאין למחלקה שום נוכחות ברשתות החברתיות. היא פונה אל ראש החוג, שקופצת על המציאה ומציעה לה לעשות זאת בשכר, פלוס מלגה. ניהול הסושיאל שלה הופך לכזו הצלחה שהיא מקבלת את המושכות על כל החוג לאומנות, וככה היא מממנת את לימודיה.
במהלך הלימודים היא מבינה שיש מקום להתמחות במטרופוליטן במחלקה של האופנה, אותה מחלקה שיצרה את התערוכה שגרמה לה ללכת אחרי הלב שלה. אחרי שלושה שבועות של ריאיונות ארוכים, היא מתקבלת. אין מאושרת ממנה. היא התקבלה לשלושה חודשים אבל מאריכים לה את החוזה לשנתיים.
"סגנון הוא דרך לומר מי אתה בלי לדבר". רחל זואי
יערה מסיימת את הלימודים ב-NYU בהצטיינות ומתחילה לעבוד מרחוק על תערוכה נוספת ב"גלריית החווה". היא אוצרת תערוכה על נעליים שכולה על טהרת המעצבים הישראלים. היא מבינה שזה יכול לעבוד מדהים גם בניו יורק, אז היא פונה לאודי אורמן, יו"ר אגודת הידידים של בצלאל בניו יורק. הוא נדלק והם עורכים תערוכת נעליים של סטודנטים ובוגרי בצלאל בניו יורק. היא שולחת לתפוצת המיילים שלה מהסיורים במטרופוליטן וזה נעשה ויראלי בתוך דקה. רק הסרט על התערוכה בפייסבוק מגיע ל-64 מיליון צפיות.
"אני יודעת להיות נאמנה לעצמי, זה מה שאני יודעת. זו הבחירה שלי, ללכת עד הסוף. ללחום. לא לצמצם את המהות שלי. לשאוף תמיד לטוב יותר, תוך כדי תנועה ועשייה. זה מה שאני יודעת." רונית אלקבץ
לאחר שרונית אלקבץ הולכת לעולמה, מחפש אחיה שלומי דרך לשמר את בגדיה. בביקור בארץ יערה נפגשת איתו וכך נולד הרעיון לאצור תערוכה עליה ועל הלבוש שלה. במקביל, מיה דבש, האוצרת הראשית של מוזיאון העיצוב חולון, פונה ליערה בבקשה לרעיון לתערוכה ויערה במקרה כבר מוכנה עם רעיון. זו הפכה להיות התערוכה הכי מצליחה בתולדות המוזאון עד אז.
כל התקופה היא על הקו בין ישראל לניו יורק והמשפחה עדיין בניו יורק. לאחר ההצלחה, מיה מבקשת עוד רעיון ויערה מציעה "אופנה ואסקפיזם". בהתחלה זה נפסל בוועדה. יערה מתעקשת והן פונות יחד למנכ"ל המדיטק דני וייס, שמאמין בתערוכה ונותן אור ירוק. כך נולדה תערוכת ה"נשף".
"כדי להיות חסרי תחליף, אתם חייבים להיות שונים". – קוקו שאנל
במקביל, יערה מתחילה להרצות ב-NYU ומחליטה שההרצאות שלה תהיינה שונות ומרתקות מכל מה שהכירה. היא רצתה שהסיפורים יסעירו את הסטודנטים בדיוק כמו שהם מסעירים אותה. היא חששה מאוד מהשפה, ואמרה לעצמה שרק באמצעות זה שהיא תהיה מרתקת לא ישימו לב.
היא מתאהבת בהרצאות ומתגעגעת מאוד לארץ. להגיע לארץ זה יקר ולכן היא פונה לקובי כהן מהטוקהאוס (היום בקתדרה) ומציעה לו שהיא תעשה הרצאות על תרבות, אופנה ומוזאונים היא מפרסמת לרשימת המיילים שלה וההרצאות מתמלאות בשעתיים ומאותו רגע היא מתחילה לעשות "סבבי הופעות" בארץ.
אחרי שמונה שנים בניו יורק, ושנתיים של מסעות ונדודים במזוודה היא מבינה שהיא חייבת הפסקה. היא רוצה הביתה. הם מחליטים לחזור בסוף דצמבר 2019. חודשיים לאחר מכן מתחילה הקורונה. זה היה תזמון מושלם להתאפס מחדש ולהיות ליד המשפחה. היה לה זמן לעבוד על "הנשף", כל ההרצאות עברו לזום. הנשף נפתחה ביולי 2021 והיו לה בה מעל ל-150 אלף מבקרים. השיא של המוזיאון, והרבה מעבר לכל התחזיות.
"אני לא יכול פשוט לתת מעצמי קצת. לעבוד קצת. זה כמו שאי אפשר להיות קצת בהיריון". אלבר אלבז
שנים היא רצתה לעשות משהו עם אלבר או עליו. הוא מאוד עזר לה בתערוכה על רונית ולצערה התערוכה יצאה לדרך אחרי שהוא נפטר. בחודש אפריל 2021 פנתה אליה שלי ורטהיים, שהייתה המורה של אלבר בשנקר, והציעה לחבר את יערה עם בן הזוג שלו אלכס, כדי להביא לארץ את תערוכת המחווה שכל גדולי מעצבי העולם יצרו לזכרו. ואז כשהיא פנתה למוזאון והם כמובן פתחו בפניה את כל המוזאון.
התערוכה נפתחה בספטמבר 2022 ויערה זכתה לקבל את את הליווי של המשפחה של אלבר ושל אנשים שעבדו איתו, זו הייתה חוויה מופלאה ומשנה חיים. בקרוב היא תטוס לניו יורק לעשות הרצאה עליו שם.
היא יוצאת כעת שוב לסיבוב הופעות. יש לה מופע משותף על אופנה, ספרות ומוזיקה עם המוזיקאי אורן ברזילי (סולן מופע הארנבות של ד"ר קספר) וסדרות של הרצאות בתשע ערים שונות בארץ, והיא עובדת על ספר על אופנה ואומנות, במקביל לעבודה על הדוקטורט שלה באוניברסיטה העברית, בתוכנית ללימודי תרבות ועל פרויקטים חדשים בדרך. יש למה לצפות.
__
בתחילת הקורונה, מיכל המאירי הזמינה אותי להרצאה בזום של יערה, אמרה את חייבת. היא צדקה. יערה לטעמי היא אחת המרצות הכי טובות בארץ, שלא לדבר על אוצרת. החלטתי לכתוב עליה לפני החג, כי היא האישה שגורמת לי לחייך וכי היא מתנה מופלאה שאני יכולה להעניק לכם. אנחנו בתקופה שצריכים חיוך ובטח בערב החג. אז שנה מופלאה לכולם, ממש כמו יערה. ואם עוד לא יצא לכם לראות הרצאה או תערוכה שלה, הפסדתם. וזה לא קשור למגדר.
