(הת)חלה לשבת – סיפרו על ילד שהיה חנון ומתבודד עד שגילה את ספורט טיפוס ההרים, שהוציא אותו מבדידותו והפך את הספורט והטבע לאהבתו הגדולה ביותר. הוא מגלה כי כלי הטיפוס יקרים ופוגעים בטבע ובאיכות הסביבה, לכן הוא מתחיל לייצר כלים רב פעמיים וידידותיים ומוכר אותם לחברים. המכירה מתפתחת במהירות וכשהוא פוגש את אהבת חייו הייצור מתפתח גם לבגדים עמידים ואיכותיים. במשבר שנות ה-90 החברה כמעט פושטת רגל עקב צמיחה מהירה מדי. הוא משנה את  הפוקסים של החברה, ללמכור פחות, לצמוח פחות אבל לעשות בגדים איכותיים עם אחריות לכל החיים. הוא לא מפרסם, מוכר ביוקר וקורא ללקוחות שלו לא לקנות. הרבה לפני הקורונה הוא מייצר שיטות ניהול היברידיות, חדשניות, ועצמאיות ומעודד את הצוות לצאת לגלוש או לעשות סקי מתי שהם רוצים. הוא שם דגש חזק על חשיבה על הדורות הבאים והיה הראשון לאמץ מס אדמה ובו אחוז מכל המכירות חוזר בחזרה לתרומה לכדור הארץ. את כל זה הוא עושה מאוד בצניעות ומאוד לא אוהב את הכינוי "איש עסקים". כאשר מגזין "פורבס" מכניס אותו לרשימת עשירי העולם, הוא מתעצבן, לוקח לו כמה שנים למצוא פתרון, אולם השבוע הוא יוצא במכתב בו הוא מכריז שיתן את כל המניות בחברה לנאמנות שתשתמש ברווחים עתידיים כדי לעזור להילחם במשבר האקלים. האיש שחידד לי את כל הברכות שאני רוצה לאחל לכם ולי לשנה החדשה.

_____

בחרו בספורט וטבע כמשני חיים

החיים של איוון שונארד השתנו ביום בו הוא החליט לטפס על צוק ולחפש קנים של עופות דורסים. עד אז הוא היה ילד שקט, לא מקובל ומתבודד. בנו של מכונאי ואינסטלטור צרפתי-קנדי שנדד בין הקצוות של ארה"ב, ממיין ועד קליפורניה. אלא שביום שהוא גילה את "סיארה קלאב", הוא התאהב. הוא למד את יסודות הטיפוס, פגש חברים חדשים והחל לגלוש במורד צוקים בחיפוש אחר סימני טבע חיים.

הוא נהפך לגולש, מטפס הרים וחותר קיאקים והתאהב בספורט אקסטרים ובעיקר בטבע. הוא הפך לאחד המטפסים המובילים של "תור הזהב של הטיפוס של יוסמיטי". הוא היה אחד מגיבורי הסרט שנוצר על התקופה הזו. באותה עת, הוא עבד כבלש פרטי בסוכנות החקירות של אחיו ג'ף ובילה את זמנו הפנוי בטיולי טיפוס וטיולי גלישה.

יצרו בעצמכם פתרונות לבעיות

מספרים שאביו של איוון פעם חסך כסף על טיפול שיניים בכך שעקר שן סוררת באמצעות צבת ביתית. אנקדוטה לא מאוד קיצונית באמריקה, בטח של שנות השלושים של המאה הקודמת, אבל כזאת שהשפיעה לא מעט על קבלת ההחלטות של איוון עצמו, שהבין שלפעמים אין לאדם ברירה אלא לקבוע את גורלו בעצמו.

כך קרה, שאחרי תקופה ארוכה של תלונות על ציוד הטיפוס שלו, הוא החליט פשוט לייצר ציוד טיפס משלו. הוא לימד את עצמו נפחות, והתחיל למכור את התוצר שלו בדולר וחצי לחברים. השמועה עברה מהר מאוד והביקוש היה גדול.  טיפוס ההרים החל אז לתפוס תאוצה ורבים המטפסים שרצו לרכוש ציוד זול יותר ורב פעמי. עם 820 דולר שהשאיל מהוריו, הוא החל לייצר את בבית מלאכה קטן שהקים מאחורי ביתם. החידוש פורץ הדרך שלו היה חוסם האלומיניום, ציוד שנועד להחליף את הכלים הקיימים שניתן להשתמש בהם ולהוציאם מסדקים מבלי לפגוע בהר.

יצרו רגש בכל מה שאתם עושים ובוחרים

בסוף שנת 1970 איוון פוגש את אהבת חייו מלינה פיוניר, שלמדה אומנות וכלכלה. השניים יוצאים לטיול השראה באנגליה וסקוטלנד. ההשראה אכן מגיעה. איוון מבין שעוד לפני ציוד הטיפוס, מטפסי ההרים זקוקים לבגדים איכותיים יותר. הזוג מתחיל לייצר את אחד מפרטי הלבוש הראשונים והמצליחים ביותר שלהם – חולצה בסגנון רוגבי.

בשנת 1972, הזוג מציג את קטלוג הבגדים שלהם. קטלוג בגדי מטפסי הרים שעמיד לנזקי הסביבה, שומר על טמפרטורה ונוח לשילוב בספורט אתגרי. בשנת 1973, הם מקימים חברה בשם פטגוניה. כשנשאל איוון למה בחר בשם זה הוא ענה "לרוב האנשים, במיוחד אז, פטגוניה היה שם כמו טימבוקטו או שנגרי-לה, רחוק, מעניין, לא ממש על המפה. חזיונות רומנטיים של קרחונים שנופלים לתוך פיורדים, ועוד. זה היה שם טוב עבורנו, וניתן לבטא אותו בכל שפה".

עבדו עבור מטרות ולא רק עבור כסף

בשנותיה הראשונות פטגוניה כמעט ולא הרוויחה כסף, איוון ראה חשיבות גדולה בתמחור נמוך, וזאת למרות חומרי הגלם היקרים. הוא לא ראה כל צורך בהתעשרות. הוא לקח משכורת צנועה ואת יתר הרווחים השקיע חזרה בחברה ובייצור מוצרים ידידותיים לסביבה. הם היו גם הראשונים להחזיר לעובדים והראשונים לייצר מעונות יום לילדי העובדים בחברה. החברה צמחה בקצב מואץ.

אל תיבהלו ממשברים, היו מוכנים לשינוי

במהלך המיתון העולמי בתחילת שנות ה-90 החברה נכנסה למשבר, נאלצה לפטר כ-10% מכוח העבודה שלה וכמעט פשטה רגל. המומחים יעצו לאיוון לחפש עבודה ולמכור. כשאיוון מתבונן על התקופה הזו הוא אומר: "אני כמו סמוראי. אומרים שאם אתה רוצה להיות סמוראי, אתה לא יכול לפחד ממות, ברגע שאתה נרתע, כורתים לך את הראש. אני לא מפחד לאבד את העסק הזה".

כשאיוון מתחיל לנתח את החברה. הוא מבין שהם נעשו תלויים בצמיחה אדירה שלא יוכלו לספק. הוא לוקח את ההנהלה הבכירה שלו לטיול לשבועיים לדרום אמריקה בגבול פטגוניה, שם הם עוברים סדנה לצמיחה מוגבלת. הם מתמקדים בפשטות, שמאוד הולמת את תפיסת חייו של איוון, בהמשך הם אף לוקחים את זה צעד אחד קדימה, מבטיחים ללקוחות אחריות לכל החיים ומבקשים מהם לרכוש פחות. זו עסקה דו-כיווניות שתשתלם להם מאוד בהמשך.

אל תייצרו צמיחה לשם צמיחה, תייצרו צמיחה רווחית ונכונה

הם יוצרים זירה למכירת יד שנייה באיביי. הם משנים גישה מלמכור בכל מחיר ולהגיד כן לכל עסקה. מעכשיו הם יעבדו על למכור פחות – אבל מכירות איכותיות יותר. בבלאק פריידי החברה מעודדת "יום ללא קניות". הפוך מכל מגמה קיימת בשוק.

הם גם נמנעים מפרסום, הם מאמינים שהשוק צריך לייצר את הביקוש ולא הפרסום. שביעות רצון הלקוחות היא המדד שעל פיו יש למדוד את המוצר ולא מדד של צמיחה.

תשאירו את הצוות רעב, עירני וצמא לטרף

איוון מבין שהצוות שלו צריך להיות עצמאי, מחובר לטבע ומביא את הרעיונות והחדשנות לחברה. הוא לא מנסה לשלוט בכל התהליכים. הוא מביא את העובדים הכי עצמאיים ומניח להם לעשות את מלאכתם. עוד הוא אומר להם, שאם יש גלים, או בא להם לטייל בטבע, או לטפס על הרים, שיעשו זאת. כך הוא עושה גם בעצמו. שנים לפני הקורונה הם יצרו עבודה היברידית ועודדו את הצוות לעשות את הנכון להם כל עוד העבודה מתבצעת.

אמצו חשיבה עתידית, תסתכלו על עצמכם כדורות העתיד

איוון מאמץ את ההסתכלות של הדורות הבאים, מחזק עוד יותר את ההשקפה וערכי הסביבה בכל קבלת החלטות. פטגוניה הייתה אחת החברות הראשונות שהטילו על עצמן את "מס האדמה", אחוז אחד מכל המכירות הוחזרו בחזרה לתרומה לכדור הארץ.

אל תמכרו את עצמכם בזול

איוון והצוות מחליטים לתמחר את מוצריהם גבוה. לא למכור בזול, לא למכור הרבה, למכור איכותי. זה שונה מהתפיסה המקורית שניסתה למכור גם איכותי וגם בזול והרבה. גם כשהם עשו ניסיונות לייצר ליינים של בגדים זולים יותר, הם לא צלחו. הם הבינו שהנכון עבורם הוא לשמור על הפוקוס ועל הערכים.

תעשו את זה צנוע

בעקבות שינוי האסטרטגיה החברה הלכה וגדלה ובשנת 2017 כבר הגיעה למכירות של מיליארד דולר. איוון לא השתנה בעקבות כך, הוא המשיך להיות האיש הצנוע שנוסע על סובארו כשהגלשן שלו מחובר לגג, לובש בגדים מרופטים בני עשור, חי בבית צנוע ולעיתים קרובות נעלם אל תוך הטבע. הוא התנגד להנפיק את החברה כי רצה להשאיר אותה משפחתית והנפקה תגרום למוות למשפחתיות ולערכי החברה. יש לו טלפון נייד אבל הוא ממעט להשתמש בו. למרות שהוא בעסקים כבר 60 שנה, קשה לו מאוד לקרוא לעצמו "איש עסקים", הוא מדמה את זה לאלכוהוליסט שמתוודה. 

תפתיעו בגדול, תשברו את הכללים ועשו טוב

לאיוון ומלינדה נולדו שני ילדים, פלטשר וקלייר. כאשר קלייר נולדה איוון התעלף מהתרגשות. הונו מוערך בכ-1.8 מיליארד דולר ופטגוניה מוערכת בכ-3 מיליארד דולר. דווקא ההתעשרות גרמה לו להרגיש כמו כישלון. המשימה שלו מעולם לא הייתה להתעשר, אלא להפוך את העולם למקום טוב והגון יותר. ולכן, השבוע במכתב מפתיע, הודיע איוון שהוא נותן את כל המניות בפטגוניה לנאמנות שתשתמש ברווחים עתידיים כדי לעזור ולהילחם במשבר האקלים. הוא אמר כי "כדור הארץ הוא בעל המניות היחיד שלנו". במקום להנפיק לציבור ולייצר ערך למשקיעים, הוא ישתמש בעושר שנוצר בפטגוניה כל להגן על מקור כל העושר בעולם. עוד הוא גרס כי הוא מקווה שהחלטתו תיצור קפיטליזם חדש שלא מתמקד רק בכמה אנשים עשירים בעולם וחבורה גדולה של עניים.

__

ערב ראש השנה, ישבתי וחשבתי האם אכתוב על סליחה, או האם אכתוב ברכות. ברגע ששמעתי על המכתב של איוון הוא לא יצא לי מהראש, זה בדיוק הדברים עבורם נולדה (הת)חלה לשבת. את הטור השני שכבר כתבתי השבוע על סליחות ובעיקר סליחות לעצמנו השארתי בצד, בתקווה לשבוע הבא. אבל העוצמה של השוני, של השיבוש, של החדשנות הניהולית ושל פעולה למען כולנו וגדולה מהחיים. היא בדיוק למה אנחנו כאן וזהה למה שאני רוצה לאחל לכם ולי לשנה החדשה:

בחרו בספורט וטבע כמשני חיים

יצרו בעצמכם פתרונות לבעיות

יצרו רגש בכל מה שאתם עושים ובוחרים

עבדו עבור מטרות ולא רק עבור כסף

אל תיבהלו ממשברים, היו מוכנים לשינוי

אל תייצרו צמיחה לשם צמיחה, תייצרו צמיחה רווחית ונכונה

תשאירו את הצוות רעב, עירני וצמא לטרף

אמצו חשיבה עתידית, תסתכלו על עצמכם כדורות העתיד

אל תמכרו את עצמכם בזול

תעשו את זה צנוע

תפתיעו בגדול, תשברו את הכללים ועשו טוב