(הת)חלה לשבת – סיפור על ילד שגדל בכפר מנדא, אחד היישובים הערביים העניים ביותר, למשפחה ערבית מוסלמית. שבגיל 16 עוד שיחק כדורגל בשכונה, הוא עובר לשחק בנוער של בני סכנין. אחיו הצעיר שמתלווה אליו לכל אימון, יורד יום אחד להביא לו אוכל, נדרס על ידי מכונית ומת בידיו. במותו המשפחה נשברת אך חיי 7 אנשים ניצלים, מתוכם 5 יהודים. אביו מפסיק לעבוד ולצאת מהבית והוא מבין שכדי להציל את משפחתו הוא צריך להיות המפרנס הראשי, ליזום ולהוביל. הוא עובר לשחק בקבוצות רבות וחווה לא מעט משברים, כולל פעמיים שעבר לבלגיה ונחל חוסר הצלחה. הוא מרגיש תקיעות. אך הוא מבין שאין לו ברירה אלא להצליח וחוזר למטרה של חייו. הוא עובר לאשדוד שם הופך להיות בלם ומשם לבאר שבע בה הוא נהפך לבלם הטוב ביותר בארץ וזוכה עם הקבוצה באליפות. בגיל 29, הוא סוגר את עסקת חייו ועובר לשחק בסלטיק, סלטיק היא אימפריה סקוטית, ושחקן המקבל את הזכות להופיע באחד האצטדיונים הגועשים בעולם זוכה בחוויה בלתי רגילה. הוא משחק כנגד הקבוצות הטובות ביותר בעולם. אבל, את כל זה הוא זונח, כדי לחזור להרוויח שליש ממה שהרוויח אבל להיות בחזרה קרוב למשפחתו. סיפור על יזמות בכדורגל, סיפור לא שגרתי של שחקן נשמה. 

מהתהום הכי חשוך, תזמו את חייכם ואת חיי משפחתכם 

התמימות של חאתם עבד אלחמיד הייתה שניה רק לכישרון שלו. יש שיאמרו שזה היה ההפך. יום אחד, בזמן ששיחק כדורגל עם חבריו למתנ"ס של כפר מנדא, הגיע לאזור המאמן של קבוצת הכדורגל בני סכנין. "מה אתה משחק?", הוא שאל את הנער בן ה-16, וזה ענה לו בלי גרם של ציניות: "כדורגל". חתאם הצעיר לא ידע בכלל שבכדורגל יש עמדות. הוא לא ידע אם הוא קשר, מגן או חלוץ. הגמישות המאוד נדירה הזאת היא זו שאפשרה לו להפוך לשחקן הורסטילי שהוא. בנוער של מכבי תל אביב הוא שיחק כחלוץ, בדינמו בוקרשט הרומנית תפקד כקשר, בסלטיק הסקוטית שיחק כמגן ימני, בנבחרת כמגן שמאלי – ובפהועל בבאר שבע, המקום שהפך לו לבית, הוא מוצב לעתים קרובות כבלם. 

תחילת הדרך של חתאם בעולם הכדורגל הייתה מבורכת. בגיל 16 וחצי בקבוצת הנוער של בני סכנין ניתן היה לראות את הפוטנציאל הגלום בחאתם הצעיר. אלא שלפני הפריצה, היכתה טרגדיה במשפחה. בדצמבר 2008, נסע חאתם בן ה-17 לאימון. אחיו הצעיר, מוחמד בן ה-14, ביקש להצטרף אליו. הוא רצה פשוט להיות בחברתו. ללוות, לעזור, לחבק. אחרי האימון שני האחים עצרו לאכול. חאתם עצר בצד הכביש, ומוחמד קפץ להביא אוכל מהחנות שממול. חאתם התבונן במוחמד חוזר אל הרכב. משאית גדולה עצרה ונתנה לו לחצות את הכביש, אלא שמכונית שעקפה את המשאית התנגשה בו. המכה העיפה את מוחמד באוויר מטרים רבים קדימה. הוא נפל על הראש. חאתם ההמום רץ אליו, ניסה להעמיד אותו על הרגליים, אך הוא פשוט עצם את עיניו ומת לו בידיים. הוא אחז בו עד נשימתו האחרונה. 

משפחתו הכואבת של מוחמד החליטה לתרום את איבריו. במותו, הציל מוחמד חיים של רבים. בבית החולים היו כמה "נשמות טובות" שרמזו שצריך לתרום את האיברים רק לערבים. משפחת אלחמיד סירבה בתוקף. את האיברים, הם אמרו, יש לתרום לפי דחיפות. זה המעשה האנושי שיש לעשות למען הצלת חיים. חייהם של שבעה בני אדם ניצלו בזכות איבריו של מוחמד. חמישה מהם יהודים. 

אבא יוסף הפך לצל של עצמו. הוא כינה את מוחמד "אבו עלי" ובלי "אבו עלי" הוא פשוט לא רצה לחיות, לא רצה לצאת מהבית, לא רוצה לעבוד. הוא לא עבד מאז ועד היום. חאתם הבין שהוא יכול להתרסק נפשית וכלכלית יחד עם משפחתו, או שהוא יבנה את המשפחה מאפס. הוא בחר באפשרות השנייה. חודש אחרי הטרגדיה כבר חזר לשחק בכדורגל. מהמקום הכי חשוך, חאתם הרים את המשפחה שלו והביא אותה למקומות שלא צייר בדמיונו. הוא הבין  שהכדורגל נותן להם תקווה, זה המיזם וזה הבייבי שלו. כשנשאל איך יש לילד בן 17 את הכוחות גם לעבור את מה שראה וגם לקום ולהוביל מיזם שמפרנס משפחה שלמה, הוא ענה שהוא פשוט התבגר בן לילה בעקבות המקרה. הוא הבין שהוא חייב לפרנס ולשמח. אם הוא לא ייתן להם סיבה לחיות הם פשוט יקרסו. מכאן הוא שאב את כל הכוח העצום להצליח. 

כשנראה שאתם הולכים להיכשל, תזכרו במטרה ותשאבו כוחות מזה שאין דרך אחרת 

שנה וחצי אחרי שהחל לשחק הוא הגיע לנבחרת הנוער של ישראל, ומשם למחלקת הנוער המפוארת של מכבי תל אביב. כל מאמן לקח אותו למקום אחר ועשה אותו שחקן אחר. יש בו את הדינמיות את ויכולת הלמידה של היזמים הגדולים ביותר. המעבר מהצפון בו האנשים מאוד צנועים ופשוטים לעיר הגדולה לא היה קל. בגיל 18 זה היה לראות עולם ודברים שהוא לא ידע שקיימים. כפר מנדא, נחשב לאחד הכפרים הערביים העניים ביותר, לצאת ממנו לעיר הגדלה, זו כבר הצלחה לא מועטה. הוא מאמין עד היום שתל אביב זו אחת הערים היפות בעולם. 

בשנת 2011 הושאל לשרלרואה הבלגית עד סוף העונה. בלגיה הייתה סוג של חוסר הצלחה. כשנשאל "איך הוא מתמודד עם זה בתור מי שמרגיש שהוא חייב להצליח?", הוא עונה שבכל פעם שהוא מרגיש שהוא לא הולך להצליח הוא נזכר במטרה. המטרה היא שהוא יהיה המפרנס היחיד של משפחתו, והמיזם הזה חייב להצליח. הוא לא יכול לוותר, ומזה הוא שואב את הכוח.  

כשאתם לא מצליחים, דברו עם עצמכם, המחשבה תיצור את המציאות 

בסוף אותה שנה הוא עבר לאשדוד. בשנת 2015 הוא הושאל לקבוצת דינמו בוקרשט מליגת העל הרומנית ורשם שם שלושה שערים ושני בישולים. בסוף אותה שנה קנתה גנט מליגת העל הבלגית את כרטיסו מאשדוד והוא הצטרף לקבוצה, אך לא הצליח להשתלב במועדון ושותף רק במשחק ליגה אחד. בשנת 2016 הוא מושאל בחזרה לאשדוד. 

איך התגבר על חוסר ההצלחה? הוא טוען שיש לו "מנטליות של חולה נפש". הוא לא יכול לוותר על שום דבר שהוא ממש רוצה. בגיל 24-23 הרגיש תקוע, הרגיש שהוא לא מתקדם למקום בו הוא ראה את עצמו. אז הוא היה מדרבן את עצמו ואומר לעצמו שהוא יראה לכולם והוא עוד יגיע לבמות הגדולות ביותר. למרות שזה כבר היה נחשב גיל מבוגר. 

הוא טוען כי הוא חייב את הקריירה שלו לג'קי בן זקן, הוא לקח אותו תחת חסותו ועזר לו ולמשפחתו המון. הוא זה שאמר לו שעליו להיות בלם גם בגלל האתלטיות שלו, בגלל כוח הרצון וגם בגלל האדישות וחוסר הלחץ. הוא זה שאמר זאת למאמן וגרם לו ככל הנראה להיות הבלם הטוב ביותר בארץ. המעבר להיות בלם הוא לא טריוויאלי. זו פוזיציה בה עוברים אחורה, תרתי משמע, וזה מצריך שינוי מחשבה. במהלך השינוי, חאתם אומר לעצמו "כל התפקידים זה לשחק כדורגל וליהנות, אבל בלם זה מקצוע שצריך ללמוד". בהתחלה הוא עשה טעויות, אבל הוא נתן לעצמו ללמוד וידע שיצליח. 

החיים לא תמיד הוגנים, אבל לרוב נוצר איזון, ולמי שנמצאים בתהום כל כך עמוקה, נגלה הר גדול לטפס עליו

בשנת 2017 נקנה חאתם חזרה על ידי על ידי אשדוד ששילמה לגנט חצי מיליון יורו. חודשיים לאחר מכן, נמכר לבאר שבע, ששילמה עבורו 5.5 מיליון שקלים. כשהגיע לבאר שבע הוא חש שסוף סוף הגיע למועדון גדול, לבמה שמגיעה לו. אבל מהר מאוד הוא עושה שלוש טעויות בשלושה משחקים רצופים ולאחר מכן הוא איבד את מקומו בסגל למספר שבועות. רגע לפני שהגיע למצב של ייאוש, המזל שוב האיר לו פנים, כששרשרת אירועים לא צפויים סללה לו את הדרך בחזרה להרכב. בסוף אותה עונה הוא חגג את האליפות יחד עם באר שבע. 

הסוכן שלו כל הזמן כיוון לחו"ל. "תן לי עונה או שתיים טובות בבאר שבע ואני מוציא אותך למועדון גדול בחו"ל". ואכן, כך היה. בשנת 2019, כשהוא בן 29 חאתם מקבל את החוזה של חייו. קבוצת הפאר הסקוטית סלטיק מחתימה אותו לשלוש שנים בשכר של 370 אלף פאונד לעונה. סלטיק היא אימפריה סקוטית, ושחקן שמקבל את הזכות להופיע באחד האיצטדיונים הגועשים בעולם חווה חוויה בלתי רגילה. באר שבע מרוויחה מהעסקה 1.8 מיליון יורו. במשחק הבכורה שלו בסלטיק פארק הוא מתקבל על ידי 50 אלף אוהדים ירוקים שרופים שקוראים בשמו. כשהוא יוצא ממנהרת השחקנים ונפגש עם התמונה המרהיבה הזאת הוא חושב על אחיו. כמה מוחמד היה גאה לראות אותו בחולצת הפסים הירוקה של סלטיק. אבא יוסף יצא מכליו, מיזם הכדורגל שבנה חאתם במו ידיו, היה הדבר היחיד שיכל לגרום לו לחייך, לצחוק, ליהנות. כשהכרוז הציג את חאתם, הוא לא הפסיק לבכות. 

החתימה של חאתם הצליחה לעשות טוב על הלב, גם למי שמעולם לא חשב על כדורגל. זה לא עוד סיפור רגיל של שחקן שחתם בקבוצה כלשהי. זה סיפור על ילד בלתי רגיל וסיפור לגמרי לא רגיל. הוא שיחק מול הקבוצות הגדולות בעולם, למד טקטיקה ברמה הגבוהה ביותר, ומצא את עצמו משחק מול השחקנים הטובים בעולם בלי רגשי נחיתות. אבל נפשית, התקופה בסלטיק הייתה לו קשה. אשתו לא הסתדרה בסקוטלנד והחליטה לחזור עם בנו, מוחמד (שנקרא על שם אחיו ולא על שם אביו כנהוג) לארץ, היא מאמנת אישית ורצתה למצות את הפוטנציאל שבה. המרחק היה גדול מדי, ואז גם הגיעה הקורונה וטרפה את הקלפים.

חאתם ויתר על הרבה כסף כדי לחזור הביתה. בפברואר 2021 חתם לשלוש שנים וחצי בהפועל באר שבע בעבור שליש משכרו בסלטיק. אחרי שנים בהם המיזם שלו היה כספי, הפעם הוא נתן ללב להוביל אותו, והלב רצה הביתה. הוא נזכר במטרה. המטרה הייתה להציל את משפחתו ולא רק לעזור להם כלכלית. מה שווה כל הכסף בעולם אם הוא לא יכול להיות קרוב למשפחה? הוא ויתר על הקריירה בבמות הגדולות בעולם למען משפחתו. 

לפני מספר שבועות ביקש ערן זהבי שכל שחקני הכדורגל, יהודים וערבים, יגנו את פיגועי הטרור בארץ. הוא זעם על העובדה שהשחקנים הערבים, ובהם חאתם לא עשו כן. חאתם שלח מסר זועם בחזרה וסיפר את סיפורו של מוחמד ואיך איבריו הצילו חמישה יהודים. "אף אחד לא יטיף לי ולמשפחה שלי מוסר, לא משנה כמה הוא יהיה גדול, מפורסם או בעל כוח. אבל בהחלט, ומתוך אמונה שלמה בזה כבן אדם ולא כערבי, אני מוקיע טרור בכל סוגיו, משתתף בצערן של משפחות הנרצחים ומאחל החלמה מהירה לפצועים. אני מתפלל שנדע כולנו ימים שקטים יותר". הוא כתב. מאז כבר חזרו זהבי וחאתם למסלולם אבל זה נתן לי עוד סימן לאישיותו המופלאה. 

____

זה לא פוסט על כדורגל, העולם הרי יודע שאני לא מבינה כלום בתחום, זה גם לא שבאר שבע הקבוצה האהודה עליי, אני גדלתי על בירכם של "ואיזה מסכנים האוהדים שאוכלים להם את הלב" (אתם הרי רואים שיש לי לב גדול). בעיניים שלי זה סיפור על יזמות. ומי שיגיד "מה היא מקשקשת במוח?" או "איך כל זה קשור ליזמות?" אני אזכיר שאני מאמינה ביזמות במובן הרחב בכל מה שקשור לחיים של כולנו. חאתם עשה יזמות בכדורגל, יזמות במשפחה והציל את עצמו ואת משפחתו ביחד עם הערכים הכי חשובים בחיינו. אז למרות שזו לא הקבוצה עליה גדלתי, הם בכל זאת אדומים ואני מחזיקה אצבעות ליום שלישי, לגמר גביע המדינה, בו יעלה חתאם עם קבוצתו אל מול האלופה מכבי חיפה. למרות שאני גם מבינה את הסיכויים. אומרים שהכדור עגול. לכו תדעו. 

תודה לחברי סלאם שרקייה יועץ בכיר לענייני כדורגל וירוק בנשמה.