(הת)חלה לשבת – סיפור על ילדה שעונה על ההגדרה של "מלח הארץ", גדלה וניפצה כל תקרת זכוכית אפשרית, הפכה למדענית, יזמת, עשתה את האקזיט הראשון בארץ, הייתה המדענית הראשית הראשונה והיחידה במדינת ישראל, הייתה שותפה בקרן הון סיכון, התנדבה ועזרה לחינוך וגיוון, היא האישה הכי קשוחה שאני הכרתי, אבל מתחת לפני השטח בלי שאף אחד יידע, אפילו היא הייתה אישה מוכה. היא ניצלה והצילה את משפחתה, התאהבה מחדש ואז חלתה ונלחמה בסרטן והיא הגיבורה שלי ליום האישה. כיף לחזור

אומץ וערכים מתחילים בבית

ארנה ברי נולדה בירושלים ב-1949. אמה הייתה אחות במקצועה ושימשה במגוון תפקידים בתקופת טרום המדינה בשירות הפלמ"ח ולאחר קום המדינה בתל השומר ובשירותי הרפואה הציבורית במגזר החרדי. אביה היה מראשוני טייסי הקרב של חיל האוויר, אל"מ במילואים, יזם, תעשיין וחבר כנסת, מטעם מפלגת צומת. הוריה היוו מקור השראה והנחילו לה ערכים של אכפתיות ונתינה ציבורית והם גם שיתנו לה את האומץ לשינוי בהמשך.

לא כל הנוצץ…

את שירותה הצבאי עשתה כקצינת תיאום הדרכה בבית הספר לטיסה של חיל האוויר והשתחררה בדרגת סרן.

בשנת 1975 למדה לתואר ראשון במתמטיקה וסטטיסטיקה באוניברסיטת חיפה ולאחר מכן תואר שני בסטטיסטיקה וחקר ביצועים מאוניברסיטת תל אביב.

במהלך לימודיה פגשה אורנה את דניאל ברי הוא היה אז פרופסור מבריק ומחוזר עם לקות שמיעה שידע לפצות עליה בצורה מדהימה. הם התחתנו ונסעו יחד לארצות הברית שם למדה אורנה באוניברסיטת דרום קליפורניה וסיימה תואר שני ודוקטורט במדעי המחשב. היא נחשבה לדוקטורנטית מבטיחה והוא לפרופסור מבריק. בתום לימודי הדוקטורט הצטרפה לענקית התקשורת רדנט ולאחר מכן לפיברוניקס. לה ולדניאל נולדה בת משותפת יעל והם היו מאושרים.

היה נראה שיש להם הכל.

ערב אחד, כשהם גרו בלוס אנג'לס, היא לא כיבתה את האורות בחדר של יעלי בשמונה בערב בדיוק. אז הוא דחף אותה. אורנה שכנעה את עצמה שזו מעידה חד פעמית.

לקראת שובם לישראל, שוב דניאל דחף אותה לעבר המשקוף ואורנה "זכתה" בכתם שחור לכל אורך הגוף. היא כבר ביקשה מבנה עמית שיצלם אותה כי הרגישה שהוא עלול לרצוח אותה.

עם חזרתם לארץ, אורנה הצטרפה ל -IBM וייעצה ללא מעט חברות טכנולוגיה. באותה עת המתח בניהם החריף. במהלך ויכוח הוא איים עליה בסכין כשהיא מחזיקה על הידיים את ביתם התינוקת אביטל. אז היא החליטה שהיא שמה לזה סוף.

אישה חייבת להיות עצמאית כלכלית

ב־1993 הקימה אורנה את אורנט, שפיתחה חומרה לטכנולוגיות תקשורת נתונים, ושנתיים לאחר מכן ביצעה את מה שנחשב לאקזיט ההייטק הראשון לתאגיד אירופי, כשמכרה את אורנט לסימנס הגרמנית.

באותה תקופה היא נפרדה מדניאל ועברה לגור קרוב להוריה. הוריה עזרו לה רבות בגידול הילדים. היה לה מזל שהיא הייתה עצמאית וחזקה כלכלית וכך יכלה לעזוב ולפתוח דף חדש. גם החינוך שקיבלה מהוריה ועבר בירושה לילידיה עזר, כל אחד נטל על עצמו חלק בניהול הבית החדש והם איפשרו לה לאזן בינם לבין הקריירה האדירה שלקחה על עצמה.

אל תתנו למגדר, לדעות ולאמונות של הסביבה לעכב אתכם

בינואר 1997 מונתה למדענית הראשית של ישראל ויו"ר קרן בירד, אורנה היא האישה הראשונה והיחידה ששימשה בתפקיד זה ושלטה על תקציב של כ-450 מיליון דולר בשנה.

בשנת 2000 חזרה למגזר הפרטי והחליטה שגם כאן היא תנפץ את כל התקרות היא הצטרפה לקרן ההון סיכון ג'מיני בה שימשה שותפה עצמאית עד ינואר 2011. במסגרת זו שימשה יו"ר חברת הסטארט-אפ פריים-סנס, שם נפגשנו אנחנו כמתחרות. היא שימשה כיו"ר במספר חברות נוספות, בהן: רדוור, אמבלייז, פועלים שוקי הון, אלדין, אלווריון, ועוד.

בשנת 2005 הציב ירחון הטכנולוגיה האמריקני Red Herring את ברי כ"אחת מ-25 הנשים המשפיעות והחשובות בעולם הטכנולוגי לשנת 2005".

בשנת 2006 מונתה ליו"ר איגוד קרנות ההון סיכון, תפקיד בו כיהנה במשך שלוש שנים עד 2009. באותה עת היא גם הכירה את בן זוגה האהוב בעשרים שנה האחרונות אלי נוימן.

ב-2011 אורנה מונתה לסגנית נשיא וכמנכ"לית מרכז המצוינות של EMC עד לשנת 2018 ומאז עוסקת ברי במתן הרצאות בגופים אקדמיים, בפורומים של חשיבה ומרצה.

תתמקדו גם בעשיית הטוב

היא נוהגת לציין כי חלק גדול מהזמן שלה הוקדש לדברים שאינם עסקיים, בתחומי חינוך בפריפריה חברתית או גיאוגרפית. במסגרת פעילותה בישראל שימשה ברי בהתנדבות כדירקטורית בעמותת קו משווה לקידום שוויון בתעסוקת אקדמאים ערבים, כדירקטורית בחברת היישום BGN Technologies וכחברה בוועדת הפטנטים ובוועדה לקביעת מדיניות קניין רוחני של אוניברסיטת בן גוריון. על פעילותה זו קבלה את אות "יקירת הנגב".

כשאתם על סף תהום, חזרו לצד האנליטי

בסוף 2015 אובחן אצל אורנה סרטן הרחם והשחלות, ורגע לפני שהחלה טיפול היא גילתה שיש לה גידול סרטני גם בבלוטת התריס. הסרטן שאובחן מותיר תוחלת חיים קצרה. אורנה ואלי יצאו בתחושה שחייהם המשותפים הסתיימו והתקשרו לכל קרוביהם. יום למחרת היא כבר חזרה לחיפוש המידע ולדרך הרציונאלית של שליטה שכל כך מאפיינת אותה.

באותה העת הומלצה לה תרופה שלא הייתה בסל הבריאות אז היא נלחמה עד שקיבלה אישור אבל ממשיכה להילחם למען חולים נוספים.

כיום, למרות שהיא ממשיכה להילחם במחלה, היא ממשיכה גם לעבוד ולעזור בארגונים וגם לשמש כמנטורית לנשים רבות. היא מספרת כי היא לומדת מכל יום וממזמן הבינה שאלת המזל שומרת עליה ומברכת כל יום נוסף שהיא חיה.

אז למה בחרתי באורנה? את אורנה הכרתי כמנכ"לית צעירה, היא הגיעה להיות יו"ר של המתחרה הגדולה ביותר שלי, היא הייתה האישה שחששתי מפועלה ושהדירה שינה מעייני. היא הייתה, קשוחה, ידעה מה היא עושה. היא הייתה הגברת הראשונה של ההייטק הישראלי והשאירה עליי חותם עמוק. ושנים לאחר מכן שגיליתי שאורנה הייתה אישה מוכה, זו הייתה ההוכחה שאלימות היא לא תוצר של מצב כלכלי, פוליטי או תרבותי ושזה יכול לקרות לכל אחת מאיתנו.

ולמי שתהה מדוע סיפורה של אורנה, שהוא פחות אופטימי (לכאורה), נבחר לחגוג את חזרת הפינה (הת)חלה לשבת, אני משיבה שזו הכי אופטימי. אנחנו עומדות על שלנו, מצילות את עצמינו ובוחרות להוביל ובראייה שלי גם לנצח.

את הפגרה של השבועות האחרונים הקדשתי לפתח את הפינה (הת)חלה לשבת. כבר יש (הת)חלה לאתר, איורים לכל הדמויות וצוות שלם של אנשים מופלאים שעדין לא אחשוף את שמם (אבל חכו גם זה יגיע) שעוזרים לי לרקום את הדבר הזה למציאות. אני מאושרת וכיף לחזור.

ביום האישה הזה אני מבקשת לחגוג גם את הגברים בחיינו, את אלו שתומכים בנו בדרך ונותנים לנו לעוף. יש לי אחד כזה בבית בואו לא נשכח גם אותם.