(הת)חלה לשבת – סיפור על נער, שגדל בבית חנינא במזרח ירושלים, החל כעובד זוטר במוטורולה, ותוך 20 שנה נהפך לאיל תקשורת בחברה הערבית וברשות הפלסטינית. הצליח להגיע לשיא, אקזיט בתוך שבועיים ממועד רכישת חברה, לבנות את חברת התקשורת השנייה בגודלה ברשות הפלסטינית, ולאחר כל ההצלחות הקים חממה לסטארט אפים טכנולוגיים במזרח ירושלים, שכבר צמחו בה עשרות חברות, היא סיפקה עבודה למאות אנשים והיא מחברת בין ישראלים לפלסטינים להגדלת הפריון הכלכלי ולאיחוד חברתי. סיפור על יזמות וערך

יזמות נמצאת בכל אחד מאיתנו

האני עלאמי هاني العلمي , נולד בשנת 1970 וגדל בבית חנינא שבמזרח ירושלים. אביו היה מורה לשפות, ודחף את ילדיו ללמוד מוזיקה, שפות ומחשבים. משפחתו הייתה מהגדולות והוותיקות באזור, ובבעלותם היו עסקים רבים מעסקי סיגריות ועד חלב. כל בני המשפחה המורחבת עבדו בעסקים אלו. האני ידע מגיל צעיר שהוא רוצה להצליח בזכות עצמו. הוא תמיד עסק בלנסות למצוא דרכים לנהל ולשנות את העולם סביבו.

האני למד בבית הספר בבית צפאפא, בו הקים קבוצת נגינה, משמרות זהב, קבוצות תלמידים ועוד. עם סיום לימודיו בבית הספר הוא נסע ללמוד הנדסת תקשורת במצריים, באוניברסיטה האמריקאית בקהיר. לאחר שחזר מקהיר לירושלים, הוא מצא עבודה כטכנאי במעבדה לתיקון טלוויזיות. הוא היה מאושר, אבל ידע שזה זמני.

גם עובד יכול להיות יזם פנים וחוץ ארגוני ותזמון זה המון בחיים

לאחר שנה בתפקיד, הוא הקים סטרטאפ הוא עבד קשה, אבל אחרי שנתיים החליט לסגור והתחיל לחפש אופציות. את האופציות היה מאוד קשה למצוא באזור ירושלים ולכן הוא הגדיל את מעגל החיפושים. וכך הוא הגיע לתל אביב. בשנת 1992 הוא התקבל לעבוד במוטורלה בתפקיד מהנדס זוטר והיה הערבי היחיד בחברה.

כעבור שנה הוא ביקש להתקדם לניהול צוות. הוא נתקל בסירוב, כי לא היה לו סיווג בטחוני ומוטורלה עובדת עם גורמים בטחונים וחומרים מסווגים לכן, הוא החליט לעזוב.

מספר ימים לפני הפרידה, הוא נקרא למנהל שלו, שסיפר לו כי מוטורולה זכתה במכרז להקמת מערכת תקשורת ברשות הפלסטינית וכי הם מציעים לו לנהל את חברת הבת.

בסוף שנת 1994 הוקמה MBC חברת הבת של מוטורולה. האני החל לעבוד בעזה, ברמאללה וביריחו. הוא הקים את החברה מאפס וחש את ההתרגשות של הקמה ושל חזון. הכוח היזמי שלו הצעיד את החברה קדימה והביא אותה להצלחות, עד שנת 2000 הייתה זו תקופה אופטימית והרגשה של מזרח תיכון חדש. בשנת 2000, עם פרוץ האינתיפאדה השנייה הקושי הלך וגבר. האני מספר על איך עמד במחסומים בתקופות הסגר והלך ברגל קילומטרים, למשרדים וללקוחות. טנקים היו ברחובות והאינטרנט נפל באופן שגרתי. כל מערכת הקשר הייתה תלויה בהם.  

בסביבתו של האני ניסו לשוות אופי פוליטי בטחוני לעבודה של האני. והוא מצידו השיב לכולם: אני טכנאי ולא פוליטיקאי.

הצלחה נבנית על עבודה קשה ולא על פאר

בשנת 2004 החליט האני לעזוב את מוטורולה ולהגשים את חלומו להקים חברה משל עצמו, הוא הקים את     Coolnet  שהייתה ספקית אינטרנט עבור המגזר הערבי על התשתית של בזק. הוא סחף בהתלהבות שלו את ראש עיריית אום אל פאחם, באמצעות סינון תכנים מתאים לאוכלוסייה הערבית, וראש העירייה עזר לו לגייס את מרבית החברות באזור. כך הוא הפך לספק הגדול ביותר בחברה הערבית.

במקום שהגורילה נכשלת קיים מקום ליזמים הזריזים

האני מספר כי בתחרות בינו ובין בזק היתרון היחסי שלו היו המהירות והזריזות. הוא מספר על השיח בינו ובין אבי גבאי, מנכ"ל בזק בינלאומי דאז, בו אמר לו "אתה פיל, אני עכבר. עד שאתה זז, אני עושה עשרה סיבובים" וכך היה, הוא הצליח לעקוף גדולים וחזקים ממנו בכוח האג'ליות והזרירות של החברה אותה יצר.

בשנת 2008, הוא מחליט להקים חברת תקשורת בפס רחב, הוא זוכה עם שותפיו במכרז יחד עם עוד שבע חברות. כל המתחרים פונים ישר לרמאללה, שם היה הכסף והארגונים הגדולים. האני מחליט ללכת דווקא לאזורים הכפריים. זה נשען על תפיסת עולמו האומרת כי האדם הפשוט שחי בכפר: המורה, החקלאי, הפקיד, חוזר הביתה בכפר והוא חסר מעש ולכן האינטרנט ישדרג את חייו. הוא גם מביא אנשי מכירות כפריים שהקהל יוכל להתחבר אליהם.

הוא בנה מודל עסקי שהיה מאוד חדשני באותה עת, והוא מודל של כרטיס חיוב, שאתה משלם מראש וככה אין צורך לאנשי הכפר להשתמש בכרטיס אשראי או לצרוך מעבר לתקציב.

בשנת 2011, שנה לאחר ההקמה, שני השותפים שלו מחליטים לעזוב. הוא משלם על החלק שלהם פי ארבע ממה שהם השקיעו שנה קודם. הבנקים לא מסכימים להלוות לו כסף והוא נעזר במשפחה וחברים, מה שנראה בעייני אחרים מעשה התאבדות. כששואלים אותו מדוע עשה זאת? הוא טוען שהאמין בחזון של פס רחב ושל קידמה.

כיום, החברה שווה כמה עשרות מיליוני דולרים והיא חברת התקשורת השנייה בגודלה ברשות הפלסטינית.

בטוב וברע – אנשים זה כל הסוד

בשנת 2013, התקשורת הישראלית גם נחשפת להאני – כאשר האני נאבק לרכוש את חברת אלווריון הישראלית, שפיתחה מערכות לספקי שירותי טלפון ואינטרנט. האני מכיר את אלרוויון כלקוח וכאינטגרטור. הוא מזהה שמדובר בחברה מצוינת, צוות מעולה אך כשלים ניהוליים שלא ידעו למנף את האיכויות והתועלות של מוצרי החברה. כשהחברה מגיעה לכינוס נכסים, הוא מחליט לרכוש אותה יחד עם שותפים וזאת באמצעות העובדים, להם הוא מבטיח 10% בחברה.

כעבור כשבועיים מיום הרכישה הוא עושה אקזיט. הוא מוכר אותה ברווח גדול לשותף שלו וזאת כתוצאה מחוסר הלימה בין החזון שלהם לגבי עתיד החברה.

יזמות מחברת בין אנשים וגורמת לראות את האחר באור אחר

בשנת 2015 במהלך תקופה לא פשוטה במערכת היחסים הישראלית-פלסטינית, מחליט האני להפוך את ירושלים לצומת כלכלי בין רמאללה לתל אביב, ולגרום לצעירים ערבים להישאר בעיר. הוא מקים אקסלרטור לסטארט־אפים, על קו התפר, בין מזרח למערב ירושלים. המיקום לא מקרי. החזון שלו: שצעירים ישבו יחד במתחם משותף וישתפו פעולה במיזמים משותפים.

החזון נולד כשהאני הבין שהוא לא הצליח להקים מיזם בירושלים רק ברמאללה ובתל אביב, ומרבית חבריו עזבו את העיר. המצב בעיר מייאש. נשארים בה הרבה מסוממים ומובטלים ומי שיכול עוזב.

הוא מתחיל בנשים. הוא גילה כי מזרח ירושלים שברה שיא בכמות הנשים בעלות התואר הראשון, שהן מובטלות. האני האמין בלהתחיל בצעד קטן. האישה תקים עסק מהבית, יקצו לה סכום נמוך, יעזרו לה להקים דף פייסבוק ולשווק את עצמה. נכון, היא תרוויח מעט בהתחלה, אבל תתפתח. וכך הוא עושה.

לאחר מכן הוא פונה לעזור ליזמי הייטק. הוא מחליט להשאיר אותם בירושלים ובונה חממה ללא כוונת רווח שתקלוט כל מהנדס עם רעיון, כדי שיהיה לו מקום להתחיל לעבוד. שם החממה הוא JEST – ראשי תיבות של ירושלים, יזמות, חברה וטכנולוגיה.

אי אפשר לרוץ מרתון עם חצי גוף בריא וחצי משותק

מאחורי כל העשייה הזו עומדת אידיאולוגיה שוחרת שלום. האני מדמה את ירושלים לגוף שחצוי לשניים – חצי גוף בריא במערב וחצי גוף משותק במזרח. "אבל איך אפשר לצאת למרתון עם חצי גוף בריא וחצי גוף משותק? כאיש עסקים אני מאמין שהשלום יגיע דרך עסקים ולא דרך פוליטיקאים – בואו נתחיל לעשות עסקים יחד".

עלאמי כיום בן 51 נשוי ואב לשניים ומתגורר במזרח ירושלים. אחד התיסכולים שלו הוא שכל צד רואה בו אויב או משת"פ. גורמים ברשות רואים בו כמשתף פעולה עם האויב הציוני, גורמים במדינת ישראל רואים בו משתף פעולה עם הרשות. והאני בשלו, ממשיך להילחם בכל הצדדים והצליח לגרום להקמה של עשרות חברות סטארטאפ במזרח ירושלים וגרמה למציאת מקומות עבודה למאות תושבים.

"זו משימה קשה, אבל בסופו של דבר כולנו חייבים לעבוד יחד כדי לבנות חיים יותר יפים וקלים לילדינו ולסטארט־אפיסטים. רק ככה נוכל לשנות את המצב בעיר ולהפוך מסטארטאפ ניישן לסטארטפ ריגין."

תקופת הקורונה, גרמה להאצה טכנולוגית, אך חידדה את הקשיים של המדינות השונות בעולם ליצירת קשרים עסקיים עם סטארט אפים פלסטינים, עקב החשש שקיים מהיכולות, הכישורים והמצב הפוליטי, וזה לא גורם להאני להרים ידיים.

הטור הזה הוא לא פוליטי. מטרתו היא להראות כיצד יזמות יכולה להביא אותנו למטרות גדולות וחשובות, על הכוח המחבר שלה, על הכוח להפוך עולמות ולראות את האחר באור אחר. על מלחמה בכל הקשיים שבדרך ועל אמונה של איש אחד שגררה הצלחה של מאות. כל אחד מאתנו בחלקה הקטנה שלו, יכול לעשות עוד צעד בכיוון חשוב זה.

תודה לסלאם שרקייה  חברי, שבמהלך חודש הרמאדן ישב בלילה לתרגם לי מאמרים מהשפה הערבית כדי שאלמד להכיר את האני והסביבה העסקית שלו קצת יותר טוב. ורמאדן כרים رمضان كريم