(הת)חלה לשבת – סיפור על ילדה, שלא הצליחה להתקבל לאוניברסיטה, עבדה במכירת פקסים מדלת לדלת עד שלא הצליחה למצוא משהו ללבוש שישב טוב על ישבנה והיא הקימה חברה בהשקעה של 5,000 דולר בלבד ומעולם לא גייסה כסף נוסף. כיום הכנסות החברה עולות על 400 מיליון דולר בשנה והיא המיליארדרית הצעירה ביותר בארצות הברית. בתקופה הקורונה השקיעה כספים בלהקים חברות לנשים, לתת לכלות ללבוש את שמלת הכלה שלה ולתת לנשות רפואה הלבשה תחתונה.

עדיף כישלון מפואר מחלומות במגירה

שרה בלקלי נולדה ב-27 בפברואר 1971 בעיירת החוף קלירווטר, פלורידה, אמה הייתה אמנית ואביה עורך דין. שרה הפגינה אינסטינקט יזמי כבר מגיל צעיר. בליל כל הקדושים, היא הקימה בית מכושף וגבתה דמי כניסה משכניה. בארוחות הערב, אביה היה מבקש ממנה ומאחיה לדבר על הכישלונות שלהם ואז במקום לנסות ללמוד ולהסיק מסקנות לעתיד היה חוגג את המאמץ.

כששרה בלקלי גדלה, היא לא בדיוק חלמה לעצב תחתוני נשים. היא דווקא רצתה להיות עורכת דין. היא נכשלה פעמיים במבחני הכניסה וזאת לאחר שהיא "קרעה את התחת" בלימודים, ולצערה נאלצה לוותר על החלום. אחרי סיום לימודיה בקולג', החלה לעבוד בדיסני וורלד (גם שם נכשלה במבחן הראשון) ובתחילת שנות ה-90 היא החלה למכור מכשירי פקס מדלת לדלת.

כשהיא צוחקת על עצמה באותה תקופה היא מספרת כי היא כל הזמן הרגישה שהיא בסרט הלא נכון. כאילו איפה הבמאי? מה שהיא כן למדה זה שהיא ממש טובה במכירות.

תחתונים שנולדו מצורך

ערב אחד, בהכנות ליציאה למסיבה, שאצל נשים זה טקס בפני עצמו, היא ניסתה לבחור מה ללבוש. כל זוג תחתונים שלבשה יצר לה פס במכנסיים (כולל תחתוני החוטיני) ולטענתה כל האופציות, שהיו בקיים בגזרת התחתונים עשו עוול למכנסיים הנהדרים שקנתה במיטב כספה. ואז הגיעה ההארה, היא החליטה לקחת גרביונים ולגזור את החלק התחתון ולהשתמש בהם במקום תחתונים. בשנייה שהבינה איך הישבן שלה נראה הורס במכנסיים היא הבינה שיש כאן הזדמנות.

להקים חברה של מילארד דולר בהשקעה של 5,000 דולר

הדבר הראשון שעשית החלה לחקור אם הרעיון קיים, היא הלכה לספרייה בכל לילה אחרי העבודה במשך שבוע וחצי וחקרה כל פטנט גרביונים שהיה אי פעם ולא מצאה שום דבר, שמזכיר את הרעיון שלה. היא החליטה ללכת על זה ולהקדיש לכך חיסכון של 5,000 דולר ממכירת מכשירי הפקס. אבל כדי להמשיך להתפרנס היא עבדה במכירות ביום ובלילות ניסתה למצוא את דרכה בעולם שהיה לגמרי זר לה.

אל תחלקו רעיון עדין

כדי לבדוק את הרעיון, שרה פנתה לבית הכולבו הקרוב לבית מגוריה, כאשר שאלה את המוכרת האם מישהי תרצה לקנות תחתונים שהם בעצם גרביונים ללא תחתונים, נדלקו פניה של המוכרת. לדבריה היו לה כמה לקוחות שייצרו מוצר כזה בעצמם, מכיוון שהן לא מצאו מה ללבוש מתחת לבגדים.

זו הייתה כל קבוצת המיקוד שלה. שרה מאמינה שרעיונות פגיעים מאוד בשלב ראשוני ולכן צריך ללכת עם הלב ולא להתעסק בלהגן על הרעיון מאגואיים של אחרים.

לאישה שהיא יזמת בתחום נשי, ישנו יתרון על פני הגברים

היא פנתה למספר רב של מפעלי יצור, שלא אהבו את הרעיון שכן התעשייה נשלטה על ידי גברים שלא היו צריכים להסתובב בתחתונים שייצרו ימים שלמים. ולבסוף יצרן אחד החליט להרים את הכפפה עם הרעיון המטורף שלה, כיוון לאותו יצרן היו שלוש בנות שאמרו לו שהרעיון הוא טוב. שרה הבינה שיש לה יתרון על הגברים שמהווים מונופול בעולם ההלבשה התחתונה – ולו בזכות היותה אישה.

תאמינו ביכולת שלכם, רק תעשו דברים קצת אחרת

את הפטנט שלה היא כתבה לבד. ככה נולדה לה Spanx המילה יצרה לה משמעות של שובבות, הומור וקצת מסוכנות וכמובן יצרה קריצה למה שהיא רצתה לייצג במוצר.

ועכשיו שהיה לשרה מוצר, שם ופטנט – החלה שרה במאמציה לשווק את התחתונים לבתי כלבו. וכל זאת כ-  One Woman Show  את התחתונים היא הכניסה למעטפות ושלחה בלילות לבתי הכולבו השונים. היא קיבלה הרבה מאוד תשובות שליליות

באחת הפגישות עם קניינית בבית הכלבו, ברגע שהיא הרגישה שהיא מאבדת את ההזדמנות למכור לנציגת הכולבו, היא ידעה שהיא צריכה לעשות מעשה, אז היא לקניינית: "את יודעת מה דיאן, בואי איתי לשירותים, אני יודעת שזה נשמע קצת מוזר. רק בבקשה תבוא איתי לשירותים, אני רוצה להראות לך את המוצר שלי לפני ואחרי". הקניינית מרוב מבוכה הסכימה. אבל ברגע שהיא הבינה את ההבדל בין מכנסים בלי ועם התחתונים של ספנקס, היא נתנה לה צ'אנס לשים אצלה בחנויות את המוצר לשבוע ולראות מה קורה.

ושרה שלנו הלכה עוד צעד כדי להראות לה שהמוצר באמת עובד, היא שילמה לאנשים כדי שיקנו אותו. כדי שתיתן לה עוד סיכוי. זה לא היה קל אבל היא לא ויתרה היא הלכה במחלקות להדגים, וכדי לשווק היא פשוט הניחה את המוצרים ליד הקופות כדי שלקוחות יחשבו שכולם קונים אותם.

בשנת 1999 שרה כבר הצליחה להגיע להכנסות של 4 מיליון דולר.

השיווק הכי טוב הוא המוצר ואתם בעצמכם

שרה האמינה במוצר ועשתה פעולות אקטיביות כדי להביא את המוצר לידיעת הציבור, כמו לשלוח אותו לאופרה ווינפרי עם מכתב, מה שגרם לאופרה לבחור בו כמוצר האהוב באותה שנה.

באותו רגע שרה הייתה צריכה להקים אתר, שעדיין לא היה לה כדי לעמוד בהזמנות, והיא עשתה זאת באמצעות אתר קטן בעלות של 18$. באותה שנה היא הצליחה להגיע להכנסות של 10 מיליון דולר.

כיום מחזור ההכנסות של ספנקס גבוה מ-400 מיליון דולר בשנה, היא מעסיקה יותר מ750 עובדים ומוצריה נמכרים ביותר מ-12 אלף בתי כולבו ברחבי העולם.

במשך כל השנים היא מעולם לא הכניסה שותף ועד היא היום מחזיקה 100% מהעסק.

תתמודדו עם כל הפחדים

אחד הדברים הנוספים שידועים עליה זה שהיא נלחמת בכל הפחדים שלה. הפחד שלה מגבהים והפחד מדיבור בפני קהל לא מונעים ממנה להמשיך לטוס ולהופיע בפני נשים רבות ולספר את סיפורה כדי לעורר אותן לצאת ולבנות עסקים משלהן.

גם בחיים הפרטיים אפשר אחרת

בשנת 2008 היא התחתנה עם ג'סי איצלר, מייסד המרקיז ג'ט, היחסים ביניהם לא בדיוק שיגרתיים החיים שלהם ושל ארבעת ילדיהם משותפים באינסטגרם בצורה מתמדת והם מרבים להתראיין יחד. שרה נוהגת כמרבית האמהות הטיפוסיות ומסיעה את ילדיה לבית הספר וגם מתנדבת בבית הספר.

במהלך הקורונה שרה השקיעה 5 מיליון דולר לעזרה לעסקים לנשים, נתנה את שמלת הכלה שלה לכלות מעוטות יכולת ותרמה ביגוד לצוותים רפואיים.

אין סיפור טוב יותר מזה של שרה להמחיש שכל אחד ואולי אפילו יותר חשוב כל אחת יכולה. ואפילו לשלב עם היזמות גם אמהות. אל תפסיקו לחלום.