(הת)חלה לשבת – סיפור על ילדה שנולדה להורים ניצולי שואה שעלו לארץ, גדלה במשפחה ובה שבעה ילדים בהם שלישייה (2 בנות ובן)  ותאומים בנים. הייתה משנה ליו"ר, סמנכ"ל תפעול וסמנכ"ל כספים בחברת הפרסום מקאן. יזמת שהקימה את "מקאן ואלי", משרד פרסום בלב מצפה רמון, ששינה את מפת התעסוקה באזור. הקימה את "סופרסונס" קהילה של כ-3,000 נשים מובילות שפועלת למען שיוון מגדרי. הקימה את "מדבר 19" שיצר מקומות עבודה נוספים במצפה רמון, "ספרינג ואלי"-  משרד פרסום בעמק המעיינות, "לב 19" שיצר מקומות עבודה בצפת, "נגב 19" מיזם דומה וגדול בנגב ובקרוב גם "לינק 19" בשדרות. כל זה בנוסף לעשרות פרויקטים למען נשים במסגרת סופרסונס כגון בית הספר למנכ"ליות, תכנית "המאיצות" ו"בית הראשונות". אישה שעושה עבור כולנו ופשוט לא מפסיקה לרגע.

הורים שמאמינים בכם הם אלו שיוצרים את מה שתהיו בעתיד

חנה רדו נולדה ב-14 ליוני 1959 בכרכור, בת בכורה להורים ניצולי שואה. אימה רינה הייתה גננת ואביה דושק היה חקלאי בעל חממות בכל הארץ. במשפחתה היו שבעה ילדים, בהם תאומות ושלישיית אחים.

כשאביה הגיע לארץ אחרי השואה הוא שקל 36 קילו בלבד, לאט לאט העלה במשקל והתחזק והתעקש תמיד לפרנס את עצמו באופן עצמאי מחקלאות.

חנה למדה בבית ספר חקלאי והייתה צריכה לעמוד בהישגיות של החינוך הפולני הקשוח בבית. היא הייתה צריכה להיות מצטיינת בעבודה ובלימודים. ארבעה ימים בשבוע למדה ויומיים עבדה בחקלאות.  

עשייה למען אחרים משנה חיים

בצבא שירתה בבה"ד 12, במגוון רחב של תפקידים ממ"כית, מ"מית, מד"חית, וממ"חית והשתחררה בדרגת סגן. היא מספרת כי אם הייתה גבר בוודאי הייתה רואה בכך קריירה ומעריכה את הכהונה הצבאית המפוארת שלה.

אחרי השחרור החלה לעבוד בקייטנה בהדסים. כשראתה  שהיא מקבלת שכר כפול מהמדריכים שעבדו איתה והיו לפני הצבא, החליטה לעשות שביתה עד שהעלו להם את השכר. זה פשוט נראה לה לא הוגן.  

בעבודה הבאה שלה, בספארי ברמת גן, הכירה את רוני רדו בן זוגה. מכיוון שחונכה שאם היא רוצה לקיים יחסי מין היא צריכה להתחתן, הייתה זו חנה הציעה לרוני נישואין. הם נישאו במהרה בחתונה קטנה של 20 איש, שנעשתה במתכונת DIY, היא מתארת אותם חמודים וצנועים. בנותיה כבר התחתנו אחרת.

חנה החלה ללמד תואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטת תל אביב ורצתה להיות חוקרת פילים. בסוף התואר עשתה תעודת הוראה ולמדה עוד שני קורסים ששינו את חייה: תכנות מחשבים והנהלת חשבונות, רוני במקביל סיים תואר ראשון בביולוגיה ועשה תואר שני ודוקטורט.

אחרי שנה אחת כמורה באליאנס היא פרשה מהוראה "הייתי מורה גרועה ביותר" היא מתארת. רדו הבינה מהר כי נכון שהיא תהיה איפה שהחוזקות שלה. כאדם מתמטי ואנליטי ניסתה להתקבל למשרת תכנות בחברה שנקראת היום אמדוקס. היא לא התקבלה לעבודה בטענה שהיא מתאימה יותר להיות מנהלת ולא מתכנת. לכן, הלכה להיות מנהלת כספים במועדון הקולוסאום.

בשנת 1988, בגיל 28 שלוש שנים לאחר לידת ביתה הגדולה שירה, הבעלים של הקולוסאום הקים את מיסטר אייס וביקש שחנה תנהל את ההקמה. באותה עת היא נכנסה להריון השני שלה עם ביתה מאיה וכשסיפרה זאת לבעלים – פוטרה. למרות שעבדה בטירוף יומם וליל כדי שהמיזם יצליח. לא היו אז חוקים שישמרו על מעמדה של אישה בהריון והובא לה מחליף.

היא המשיכה לעבוד במספר עבודות במקביל, עד שחברה מהצבא המליצה עליה לעופרה שטראוס. זאת הייתה הפעם הראשונה שנתקלה באחווה נשית. בשטראוס חייה השתנו.

היא החלה לעבוד כמנהלת הכספים של המותג "אחלה" שהחל באותה עת. לאחר מכן היא הייתה בצוות שיישם את תוכנת ה-SAP הארגונית ולאחר מכן כמנהלת הכספים של חטיבת המכירות שמכרה ביותר ממיליארד שקל. באותה עת, עופרה שטראוס הייתה פחות מעורבת בדברים שחנה ניהלה, והיא עבדה עם מנהלים גברים שפחות התחברה אליהם.

חפשו בכל יום לעשות וליצור משהו חדש שיגע בהרבה אנשים

בחופשת מנוחה בסיני לפגשה את אילן שילוח, שהציע לה לבוא לעבוד בחברת הפרסום מקאן. שם החלה כסמנכ"לית כספים ואז סמנכ"לית תפעול, משנה ליו"ר ועוד. לא היה יום שבו לא עשתה משהו חדש. "העבודה במקאן איפשרה לי  לגעת בהרבה אנשים". בשנת 2000, בהיותה בת 40 – היא החלה את דרכה במקאן.  בשנת 2002 נפטר אביה ובמקביל היא נכנסה להריון עם בנה הקטן עידו. חנה מאמינה כי זה קשור לאביה וליקום כי היא הייתה כבר בת 43.

שאפו להיות היזם גם בתוך ארגון

כיזמת פנים ארגונית, החלה חנה בהקמת מיזמים בתוך מקאן.  המיזם הראשון היה בית הספר לפרסום במכללת כנרת, לאחר מכן ייסדה את "מקאן ואלי", "ספרינג וואלי" ואת "סופרסונס".   

במהלך 2011, במהלך המחאה החברתית, נערכה הפגנת ה"חצי מיליון", למרות שחנה חשה שילדיה מסודרים, היא אמרה לעצמה שאם היא לא תעזור לילדי ישראל אז מי יעזור להם?  והחליטה להקים את "מקאן ואלי". "מקאן ואלי" הוא משרד הפרסום דיגיטלי היושב במצפה רמון. כל הצוות המוביל הוא צוות שחזר למצפה רמון בזכות המיזם. 50% מהעובדים הם מב"ש ו-50% הם ממצפה רמון.  חנה הבינה שהיא ממש טובה בלהיות יזמת ושניתן לבצע שינוי ולהביא מקומות עבודה לצעירים בפריפריה. 

רצוי שכל אדם יהפוך בשלב מסוים בחייו משום דבר לשם דבר

באותה עת החלו הרשתות החברתיות להפוך למשמעותיות יותר והיא החלה קצת יותר להיפתח לעולם. עד אותה עת התרכזה בצניעות ובעשייה אך הבינה שמשהו צריך להשתנות.

בסוף 2014 ביקשו ממנה להרצות לקרן דפנה, קרן השקעות בנשים על שם פרופ' דפנה יזרעאלי, על נשים בפרסומות. עד שכבר הזמינו אותה היא לא רצתה לוותר למרות שלא הייתה פרסומאית.

באותו ערב היא קראה ב"גלובס" ושמה לב כי בוועידת ישראל לעסקים הרצו  12 נשים מתוך 220 מרצים  בלבד ורובן היו מנחות. היא החליטה שעל זה היא תדבר. היא הכינה במקאן שלטים ענקיים שהראו בכמה פאנלים יש אפס נשים וכשנכנסה להרצאה אמרה תראו כמה נשים יש בחיים עצמם לא בפרסומות. הבת של א. פישמן (הבעלים של גלובס בעת הזאת) שהייתה בקהל טענה כי העורך הסביר שפשוט אין נשים וחנה השיבה "תראי כמה יש רק בחדר הזה". את ההחלטה להקים את סופרסונס קיבלה כמעט מידית בעקבות אותו יום. כדי שתהיינה לפחות מאה נשים מתחומים ומקומות שונים לבחור מהן. הקמת סופרסונס גררה ביקורת אבל גם הרבה אהדה.

סופרסונס הוקמה במקאן, אולם אחרי חצי שנה החליטה חנה להעבירה להיות חברה פרטית בבעלותה. רוב החברות שהיו לקוחות מקאן נוהלו על ידי גברים והיא לא יכלה לצאת נגדם כחלק ממקאן. זו הייתה היזמות החוץ ארגונית הראשונה שלה.

כיום סופרסונס מונה למעלה מ-3,000  חברות קהילה, היא מייצרת תוכניות הכשרה שפועלות לייצר גיוון ושוויון מגדרי. הכנסותיה הן מדמי החברות השנתית ופרויקטים. בעת האחרונה הקימו בית ספר למנכ"ליות שהניב תוצאות נהדרות לבוגרות והוא נעשה בשיתוף פעולה עם גורמים שרואים ערך משמעותי בקידום נשים כמו הבורסה לניירות ערך, התעשייה הקיבוצית, דלויט ואחרים.

פרויקט חשוב נוסף הוא "בית הראשונות" – הבית של סופרסונה, שנמצא בעמק חפר ליד ביתן אהרון במקום קסום.  שם נעשות פעילויות של סופרסונה וערבי חברה לחברות אחרות וכן ממש בעת האחרונה הוכנסה לתוכו פעילות "המאיצות", אקסלרטור לסטרטאפים בהובלה נשית.  

היא בעצמה נהפכה בתהליך הזה לשם דבר, כיום אין אדם שלא מכיר את חנה ואת פועלה בין אם הוא נמנה עם אוהדיה או מבקריה.

המזל של יזמים שהם לא יודעים מה שהם לא יודעים

אחרי סופרסונס ו"מקאן ואלי" בהם הוכיחה לעצמה ולעולם כי היא יזמת היא החליטה שהיא לא עוצרת. היא פנתה למרכז הצעירים במצפה רמון ושאלה כמה מנהלות חשבונות מובטלות יש? התשובה שקיבלה הייתה 19. באותו ערב היא בנתה תוכנית עיסקית ל"מיזם 19" – מנהלות חשבונות לכל העולם.

באירוע החשיפה הגיעו לאירוע 70 נשים, 7% מבתי האב במצפה רמון, אבל אפס מנהלות חשבונות. אז הם הבינו שצריך להרחיב את המיזם, וקראו לו "מדבר 19" והמיזם מספק שירותי מזכירות אישית, שירות לקוחות ושירות טכני ללקוחות רבים ברחבי הארץ כולל מזכירות בשפות שונות. כל הלקוחות ממרכז הארץ, ככה הם  לא עושים קניבליזציה ולוקחים עובדים ממקומות העבודה באיזור.

מקרבת את המרכז לפריפריה

בעקבות ההצלחה במדבר פנה אליה יורם קרין, ראש מועצת עמק המעיינות וביקש שתרים משהו כמו "מקאן ואלי" בעמק המעיינות. כך הקימה חנה את "ספרינג ואלי" בקיבוץ מעוז חיים, גם בהשקעה של מקאן. זהו משרד פרסום ללקוחות קטנים ובינוניים שיש בו את כל סוגי הכישורים לענות לצרכים של לקוחות כאלה  ויש לו כיום מאות לקוחות.  

לא טוב היות היזם לבדו  

בשנת 2017 הגיעו אליה 4 עמותות שרצו להקים "מדבר 19" בצפת. רדו כבר לא רצתה, זה היה שלב שבו היא כבר נסעה יומיים למצפה רמון, יומיים לעמק המעיינות ועדיין עבדה במקאן. לנסוע גם לצפת היא אמרה אין סיכוי. הם ביקשו שבכל זאת תבוא רק לערב ראש השנה. כך היה. היא הגיעה, דיברה כשהיא עדיין עם המפתחות ביד והתכוונה לנסוע חזרה.

בסוף האירוע ניגשו אליה שתי נשים שסיפרו כי הן מקבלות אוכל בגמ"ח, כבת לניצולי שואה זה ישר נגע בה. היא נשארה וכל העמותות נעלמו. זה המיזם הכי קשה שהיה לה "לב 19" שנעשה בלי עזרה מאף אחד ומכך למדה כי מיזמים צריך לבנות עם שותפים לדרך. לקח לה שנתיים גם למצוא את המנכ"לית המתאימה ואז הגיעה הקורונה.

"מי שיש איזה למה שלמענו יחייה יוכל לשאת כמעט כל איך" – ניטשה

תקופת הקורונה הייתה קשה מאוד לעסקים של רדו. היא נלחמה לא להוציא אף עובדת לחל"ת, מתוך תפיסה כי המעמד שהעובדת יצרה במשפחתה ייהרס אם תפסיק לעבוד. כשפנתה לקבל הלוואות מדינה נאמר לה שהכספים נגמרו. היא מספרת על תקופה מאוד קשה בה לקחה כדורי הרגעה כדי לישון בלילה. בסוף הבנק נחלץ לעזרתה.  

כל אישה צריכה לפחות אישה אחת שתאמין בה

לב "19 גדל וצמח ויש להם כבר עשרות עובדות בניהן חרדיות רבות וערביות. הלקוחות מגיעים לא כי הן יותר זולות אלא כי הם מרגישים שהם באותו סכום גם מצילים משפחה. כיום יש להן כבר כמאה עשרים לקוחות ולדבריה תוך שנתיים הן יחזירו את כל ההלוואות.

בשנת 2019 יצא מכרז בנגב להקמת פרויקט דומה ל"מדבר 19". חנה זכתה כספק יחיד כיוון שהתחייבה לא לקבל שקל מהמיזם כל שנותיו הראשונות ולהחזיר הכל לקהילה. במאי 2020 נפתח "נגב 19" שנותן שירותים במגוון תחומים כולל בקרה כלכלית, מזכירות, סושייאל, בניית אתרים, QA ועוד. הם עובדים כיום עם החברות הכי גדולות וטובות בארץ.

לאחר הקורונה היא הגיעה לשדרות, שם היא פותחת ממש בקרוב את "לינק 19" שבו יינתנו פתרונות בכל מה שקשור לשיווק דיגיטלי. היא מתכננת שמהר מאד היא תגיע ל-50 עובדים גם שם.

לכל אחת מאתנו צריך להיות עסק מגיל 50 עד גיל 80

חנה מאמינה שלכל אחת מאתנו צריך להיות עסק מגיל 50 עד גיל 80. 30 שנה נקדם עסקים של אחרים ו-30 שנה את העסק שלנו. זאת למרות שהיא לא מקבלת  שקל מאף אחד מהעסקים. היא יודעת שזו לא הדרך הנכונה והיא בעד חלוקת השפע אבל עדיין לא מרגישה שזה הזמן הנכון.

כל אחד ואחת צריכים מנכ"לית

חנה מאמינה מאוד גדולה בלעשות רק מה שהיא טובה בו. היא יודעת להיות יזמת ולהביא רעיון ולפעול. לצידה היא תמיד מעסיקה מנכ"לית שיודעת לנהל. המנכ"ליות הופכות להיות שותפות ובעלות בעסק למרות שהסיכון כמעט תמיד עליה. היא מאמינה גדולה בנשים בכלל ועושה כל כך הרבה בכל דרך לעזור לכולנו לפרוץ קדימה.

ובנימה אישית, אין כמוך חברה יקרה גאה כל כך שהכרנו בדרך, נשים רבות שדיברתי איתן סיפרו לי איך שינית את חייהן. הלוואי שנוכל להחזיר ולו במעט גם לך.