סיום לשבת – סיפורו על ילד שכבר בבית הספר מכר מגנטים בסופרמרקטים הקרובים לביתו. חווה אסון בגיל צעיר כשאביו נהרג בהתרסקות מסוק. אבל זה רק דרבן אותו יותר. כשארעה רעידת אדמה גדולה, בה ניספו כ-181 בני אדם, הוא קורא לאנשים בכירים לבוא לתת הרצאת השראה לבני נוער שהיו במצוקה. זה עבד כל כך טוב שהוא מקים פלטפורמה עם הרצאות וידאו של בכירי המדינה והוא מצליח למכור אותה תוך עשרה חודשים. התיאבון שלו רק גדל, הוא מוותר על מלגה באוניברסיטה ומקים מיזם דומה רק ברמה הבינלאומית. הוא מגייס את בכירי העולם להרצות, מצליח לגייס 5 מיליון דולר בשווי נהדר, והוא נשא על גג העולם וכנפי התהילה. אבל אז מגיעה הקורונה וטורפת את הקלפים. החברה נכשלת עסקית והוא נאלץ למכור אותה ב120 אלף דולר בלבד. הוא הופך להיות מיזם מוצלח לאחד מסיפורי הכישלון הגדולים ומושווה לאדם נוימן ואליזבט הולמס. בעקבות הביקורות הקשות, הוא בורח 13,000 ק"מ מעיר הולדתו בכדי להתחיל הכל מהתחלה. בוקר בהיר אחד, המנקה של המתחם, מגיע לסיבוב בוקר לבדוק עם הכל כשורה והוא מוצא את גופתו מוטלת ולצידה בקבוק מים ומבחר כדורי מרשם כולל כדורי שינה. פרק סיום עונה וסיום תקופה בחיי.

שריר היזמות הוא שריר מולד, אנחנו כהורים צריכים לעזור להפעילו

העסק הראשון של ג'ייק מילר נפתח כבר כשהוא היה בבית הספר היסודי, בקרייסטצ'רץ', ניו זילנד. יחד עם אמו, הוא החל למכור מגנטים בסופרמרקט המקומי. בעוד אצל רוב הילדים השאפתנות העסקית נעצרת בשלב הלימונדה והמגנטים, אצלו זה המשיך לאורך כל חייו. הוא לא ידע כמובן שחייו עומדים להיות כל כך קצרים.

הוא נולד בשנת 1995 לרובין ורוד מילר, ואת הטראומה הגדולה של חייו הוא חווה כבר כילד – כשאביו הטייס מת בהתרסקות מסוק צניחה בארצות הברית. זה היה פתאומי, וזה רק דרבן אותו יותר.

ג'ייק עלה לכותרות לראשונה כנער לאחר רעידת האדמה בקרייסטצ'רץ'. זו הייתה רעידת אדמה בעוצמה של 6.3 בסולם שפגעה באי הדרומי של ניו זילנד וגרמה למותם של 181 בני אדם ולנזק עצום בקרייסטצ'רץ'. גיי'ק פנה למנהיגי התעשייה המקומית וביקש מהם לדבר בתיכון המקומי כדי לעורר השראה בתלמידים. זה היה כל כך מוצלח, שג'ייק המשיך וייסד את פלטפורמת הווידאו Oompher (מלשון: התלהבות, מרץ, אנרגיה) שהציגה אנשים בעלי פרופיל גבוה ששיתפו את העצות והתובנות שלהם לגבי הצלחה, המטרה הייתה ליצור השראה לנוער ולפתוח את ענייהם למהלכי קריירה ולעתיד לפניהם, וממש כשמה להחדיר אנרגיה והתלהבות בבני נוער.

כל "לא" יכול להפוך ל"כן"

הוא היה רק בן 15 כשהוא הגיע למעמד הזה, אבל ג'ייק היה עקשן ולא ידע לקבל "לא" כתשובה. גם כשקיבל מייל שלילי לראיון עם אישיות בכירה, הוא היה מגיע לראיון והריאיון היה קורה בסוף. הרי מי היה רוצה לאכזב ילד צעיר ונלהב. הפלטפורמה יצרה כל כך הרבה סרטונים מופלאים וקהל אוהד שתוך עשרה חודשים הוא מכר את החברה למשרד החינוך. הייתה בו תערובת של אומץ, חמימות, שכל ובגרות וכוח להתמודד עם מצוקות, שלעולם לא קל לאדם צעיר להתמודד עימן.

כמו שאבן לא יכולה להבריק מבלי שנחכך אותה, כך אנחנו לא יכולים לזהור מבלי שיבקרו אותנו

לאחר המכירה המוצלחת, החליט ג'ייק לבנות פלטפורמה זהה ברמה העולמית, הוא דחה מלגה מלאה של 40 אלף דולר, שניתנה לו על בסיס ציוניו ופעילותו, על מנת להתרכז במיזם החדש. הוא חי ועשה מה שהלהיב אותו והכל היה מאוד באקסטרים ובהתלהבות מטורפת.

זה היה נדיר בניו זילנד. אחד מחבריו טען שניו זילנד חונקת לעתים קרובות מדי שאפתנות אצל הצעירים שלה, אבל ג'ייק היה עשוי מחומר אחר, ולכן גם בלט בצורה ניכרת. בחייו הפרטיים שמר ג'ייק על קומץ חברים מצומצם, שאיתם היה בקשר הדוק והיה אכפת לו מכל מה שקורה איתם בכל רגע. אחד מחבריו סיפר, שלעיתים נרתע מלספר לו דברים שלא יהיו בליגה של הסיפורים המרהיבים שלו במסעותיו בעולם. אבל ג'ייק לא הרפה. היה לו אכפת. בנוסף לחוג זה היו לו מכרים וידידים רבים בכל רחבי העולם והוא הגיע עד לרמות הכי בכירות.

המיזם הבא של ג'ייק נקרא Unfiltered הוא רצה להביא את האנשים הכי בכירים בעולם ללא פילטרים, וכך הוא אכן עשה, הוא הצליח. הוא ראיין אנשים כגון מייסד וירג'ין ריצ'ארד ברנסון וראש ממשלת ניו זילנד לשעבר, סר ג'ון קי. הוא היה על הגל. אנשים העריצו אותו וכתבו עליו בכל מקום. ב-2018 בהיותו בן 23 בלבד הוא נבחר לאחד מ-30 הצעירים הבולטים מתחת לגיל 30 של פורבס. אז כמובן שהוא גם הצליח לגייס חמישה מיליון דולר בשווי של יותר מ-12 מיליון דולר ממשקיעים מובילים. מה עוד צריך? אם זה לא מספיק הוא גם הקים קרן צדקה למניעת התאבדויות בבני נוער והיה מארגן מכירות פומביות ומסיבות קוקטייל על מנת לגייס כספים למטרה זו.

ואז התחילה הביקורת: מומחים מתחו ביקורת על הפלטפורמה, על כך שהיא גובה עמלות כאשר לאתרי מדיה אחרים כמו יוטיוב אפשרו להיכנס בחינם. אחרים אמרו שלאתר חסר עומק מקצועי כדי להגשים את מטרתו, והוא נידון לכישלון. אחרים ביקרו את ההוצאות המוגזמות של ג'ייק. ואכן, היה צדק בטענות האלה. ג'ייק הפך לחוג סילון משל עצמו. טיסותיו ברחבי העולם כללו נסיעות שנודעו לשמצה כמו תשעה ימים במדבר נבאדה כדי לראות את הברנינג מן והשכרת וילת בוטיק בג'ושוע טרי, קליפורניה, כדי לחגוג את יום הולדתו ה-25. כל אלו גרמו גם למשקיעים להרים גבות.

רצח הוא צורה קיצונית של ביקורת

כשהתחילה הקורונה, העולם נכנס לסחרור ואיתו גם עולמו של ג'ייק. unfiltered נתגלתה ככשלון עסקי וג'ייק נאלץ למכור אותה ל-Crimson Education, ארגון שעוזר לסטודנטים להתקבל לאוניברסיטה בתחילת שנת 2021 תמורת סכום קטן של 120 אלף דולר בלבד במזומן ובמניות. בעקבות המכירה הגיע לחץ מאסיבי מצד המשקיעים וביקורת אדירה מצד התקשורת. הוא הפך מיזם שהתחכך באנשים הבכירים בעולם למייסד הנלעג של חברה כושלת שהושווה לאסונות כמו Theranos ,WeWork של אליזבת הולמס ופסטיבל Fyre.

בעקבות כל הלחץ, ג'ייק בחר לעזוב את ניו זילנד, ולטוס הכי רחוק שאפשר. הוא טס לקניה, שם הוא התגורר בקארן, פרבר של ניירובי, זה היה ניסיון מבחינתו לברוח מההמולה ולהתחיל חיים חדשים בסביבה אחרת, ללא ביקורת, ללא מצקצקים. הוא נשאר ללא כל חבר ומכר. אבל הניסיון הנואש שלו להתחמק מאור הזרקורים ולמצוא 'הארה' בארץ רחוקה לא הלך כמתוכנן, ג'ייק הפך ליותר ויותר 'מנותק' ו'מבודד' בניירובי. הוא בקושי יצר קשר עין, כמעט ולא דיבר וישב בדירה סגורה כשהוא סוגר את התריסים למניעת כל קשר עם העולם החיצון. הוא החל את שהותו בהמינגווייס – מלון בוטיק ברמת חמישה כוכבים בעיר בו עלות החדרים הייתה כ-500 דולר ארה"ב ללילה ולאחר מכן עבר ג'ייק לבקתה של Airbnb בפאתי העיר עם מזוודה ושני תיקי נשיאה קטנים בלבד. 

ב-30 בנובמבר 2021, המנקה של הדירה בה שהה ג'ייק בניירובי עשה סיבוב בוקר כדי לראות אם הכל בסדר. הוא מצא את גופתו של ג'ייק מוטלת בסלון, לצד בקבוק מים ריק למחצה ומבחר תרופות מרשם, כולל כדורי שינה.

__

הסיפור הטרגי של ג'ייק שב ומזכיר לנו שפעם אנחנו למעלה ופעם אנחנו למטה ואין דרך לדעת מה יוליד יום למעט להיות בן אדם ולשמור על עצמינו מחטא היוהרה. לזכור ששם המשפחה שלנו אינו הטייטל או שם הארגון בו אנחנו עובדים, אלא איך אנחנו פועלים ומתנהלים מול כל אדם. זה סיפור על אדם שחווה הכל בגדול ובהגזמה עד שהדרמה של חייו הרגה גם אותו ויותר מהכל זה סיפור על ביקורת. על כמה רחוק היא יכולה להביא את האחר. על כמה אנחנו לא בוררים לפני ולאן זה יכול לקחת ומזכירה לנו גם בימים כאלה להישמר ולחשוב על הדרך.

זה פרק סיום עונה. זה לא סתם סיום עונה זה גם סיום פרק בחיי. זה רגע עצוב, רגע של פרידה, ממקום שהיה לי כבית, מקום מלא עשיה, אהבה וחברים טובים. אני עוד אכתוב פוסט מפורט בנושא. אבל חתיכה קטנה-גדולה מהלב שלי נשארת במקום המדהים הזה שעושה שינוי אמיתי בתחום העיתונות במדינת ישראל.

רבים מכם ביקשתם, בצורה כה נהדרת ומחממת את הלב, שלא אפסיק לכתוב עכשיו כשאני בAIG אז אל דאגה. אני יוצאת להפסקה כמו תמיד, וחוזרת עם כוחות מחודשים ואנשים גדולים מהחיים. עד אז, כבר מתגעגעת. שבת שלום.