(הת)חלה לשבת – סיפור על נער שנולד בקליפורניה. סבו הגיע לארצות הברית מאוקראינה ולקח לסבתו 14 שנה להצטרף ואובדן של ארבע ילדים בדרך. כשהיגעה חששו שיש לה גידול אבל הסתבר שבגיל 50 הרתה עם אביו של הנער. אביו ואימו עלו לארץ, אך חזרו בחזרה לארצות הברית ללמוד וליזום. הנער גדל ללא כל סממן יהודי, כשטס לחופשה, הוריו מוכנים לעזור לו כלכלית רק אם יטוס לארץ. הוא מגיע לירושלים ומתאהב ונעשה פעיל ציוני, עד שהוא עולה לארץ. אביו מגיע לביקור והוא משתכנע לעבוד איתו על חברה לסיבים אופטיים שנמכרת לאחר שש שנים, לאחר מכן הוא מקים עוד כמה חברות, קרן הון סיכון ובסוף חוצה את המדבר בהרפתקה חדשה, כשהוא מקים את החברה לגיוס המונים, המובילה בעולם. סיפור על אדם שחצה את המדבר. דקה לפני הפסח, פוסט לא מתוכנן רק כדי להגיד לכם חג שמח.

הליכה במדבר תביא אתכם ליעד הנחשק

ג'ון מדבד נולד ב1955 בקליפורניה, סבא שלו הגיע לארצות הברית מאוקראינה, הוא היה חביתן, כלומר מתכנן חביות, התיישב בפילדלפיה ובמשך ארבע שנים חסך כסף על מנת להביא לארה"ב את אשתו וחמשת ילדיו שנשארו באוקראינה. ב-1914, סבתא שלו החלה את המסע אליו, היא הגיעה בערב תשעה באב, בו פרצה מלחמת העולם הראשונה אולם לא יכלה להיכנס לארצות הברית ונאלצה לחזור לאוקראינה. אחרי המלחמה הגיע הרעב ומלחמת האזרחים. כך, שמהרגע שסבו הגיע לפילדלפיה ועד היום בו אשתו הצטרפה אליו עברו כ-14 שנים, במהלכן מתו ארבעה מתוך חמשת ילדיהם. שבועיים אחרי שהיא הגיעה, היא הרגישה ברע, היו לה בחילות נוראיות, היא הייתה כמעט בת 50. עם מעט הכסף שהיה להם הם הלכו לרופא, שאבחן שיש לה גידול. אותו גידול היה בעצם תינוק – אביו של ג'ון.

הוריו של ג'ון נפגשו בשומר הצעיר והחליטו לעלות לארץ ישראל. אבל באביו הייתה תשוקה לפיזיקה והוא ביקש מחברי הגרעין ללמוד באוניברסיטה. הם צחקו עליו שלפני כן עליו לעבוד בערך עשר שנים ברפת והוא החליט לחזור לארצות הברית. לאחר חזרתם אביו היה מדען טילים וגולש גלים ואמו מורה ולהם ארבעה ילדים.

תתכוננו לא תכנן – תמצאו בלי לתכנן

ג'ון העביר את ילדותו בקליפורניה ומאוחר יותר בלוס אנג'לס. אביו הפך למדען גרעין ויזם. את הסטארט-אפ הראשון שלו הוא מכר לחברת זירוקס. הוא גדל ללא המרכיב היהודי, לא שבת לא כשרות ושחיה לילית בפסח. גם כשהוריו ניסו לשלוח אותו לבית ספר דתי הוא נזרק משם מהר מאוד. הוא הצטרף למפלגה הדמוקרטית בגיל 14 ונרשם ללמוד היסטוריה בברקלי, לא הייתה לו אז כל הזדהות ציונית וכלל לא חלם על העתיד לבוא.

באותה שנה הוא תכנן לטוס לחופשה בספרד, הוא ביקש מהוריו לעזור לו כספית. אבל הוריו אמרו לו שהמקום היחיד שהם יעזרו לו להגיע אליו הוא ירושלים. הוא לא הכיר חברים או אנשים שנסעו לירושלים אבל הסכים בלית ברירה.

הייתה לו חוויה מסחררת והוא כל כך רצה להישאר. זה היה הקיץ שלפני מלחמת יום כיפור והוריו דרשו שיחזור. שבוע לאחר חזרתו פרצה מלחמת יום כיפור. גם בברקלי חשו את המלחמה וג'ון מיד התגייס להגנת המדינה ונהפך לסטודנט הפעיל ביותר בתנועה הציונית. מיד הגיעה ההצעה מהסוכנות היהודית והוא החליט לקחת הפסקה מהלימודים ולנסוע בין האוניברסיטאות כפעיל של התנועה. לאחר חצי שנה של פעילות, חזר לספסל הלימודים אבל שני סמסטרים מאוחר יותר החליט שוב לעזור לסוכנות בכדי לנהל את תחום האוניברסיטאות.

ב-1980 הוא החליט שהוא עולה לארץ, הוא התאהב בחזון ובעשיה, הוא אפילו לא הספיק לסיים את שני הקורסים האחרונים בתואר. כשהגיע לארץ החל לעבוד בסוכנות. חלומו היה להפוך להיות פוליטיקאי או מחנך.

יזמות היא בכל מקום ובכל צורה

ב-1981 הגיע אביו לארץ, הוא הקים חברה חדשה וביקש מג'ון לבוא איתו לפגישה ברפא"ל לעזור לו עם העברית, אחד המהנדסים בפגישה שאל אותו "מה הוא עושה בחייו" וג'ון הסביר כי הוא עובד בסוכנות. אותו אדם צחק ואמר ש"זו לא ציונות, זה בזבוז זמן, מה שעושה אביו שמקים חברה חדשה ומפעל לסיבים אופטיים שייתן עבודה ליהודים בארץ, זו ציונות". הוא אהב לעבוד עם אביו, למד ממנו המון, כמו לא לקחת את החיים ברצינות ולדעת לעשות הפסקות. הוא הרגיש שיש לו גב חזק. החברה גרמה לו לחזור לארצות הברית לכמה שנים, אולם כשמונה שנים לאחר שג'ון ואביו הקימו את מרט הם מכרו אותה לחברת הנפט אמוקו. במחשבה לאחור, ג'ון מבין שיכל למכור ביותר, אבל אשתו והוא כבר היו שש שנים בארצות הברית והוא הבטיח לה שיחזרו אחרי חמש שנים. בזמן הזה, נולדו להם שלושה בנים וג'ון מצא את עצמו מתקרב ליהדות ושניהם מאוד רצו לחזור. לאחר חזרתם נולד להם ילד נוסף ועד היום יש להם 11 נכדים.

עם חזרתו לארץ הקים ג'ון חברה בתחום התוכנה. ובתחילת שנות ה-90 הקים קרן הון סיכון בשם "יזראל סיד", אחת הקרנות הבולטות בשוק הישראלי. היא נחשבה לקרן "הירושלמית", זה היה בולט מאוד בנוף המקומי. עבדו יחד כ-11 שנה והשקיעו מאות מיליוני דולרים. בשנת 2005 נפרדו השותפים והקרן פורקה.

ג'ון הקים חברה חדשה בשם "ורינגו" אשר הונפקה והוכתרה לאחת ההנפקות הטובות ביותר באותה עת.

אם חזרתם מהמדבר בהצלחה, אל תהססו צאו שוב

בשנת 2013 יצא ג'ון שוב לחנך שוק חדש הוא הקים את OurCrowd, פלטפורמה המאפשרת לציבור הרחב להשקיע סכומים יחסית קטנים (10,000 דולר ומעלה) בחברות סטארט אפ מקומיות. הוא טוען שלאורך כל חייו הוא מצא את עצמו דובר בלתי רשמי של עולם היזמות הישראלי. אנשים החלו לפנות אליו ולהגיד שהם מעוניינים להשקיע והוא היה מפנה אותם לחבריו בקרנות ההון סיכון בארץ. אבל להם לא היה מספיק הון כדי להצטרף. כך הוא החל לגבש את החברה. עד היום החברה נחשבת לאחת החברות הגיוס המונים הגדולות עם השקעות של כ-1.8 מיליארד דולר וכמאתיים אלף משקיעים ברחבי העולם. כיום הקרן משקיע לא רק במיזמים ישראליים אלא גם בחברות בכל העולם וגם הצליחה להקים אינקובטורים בארץ ובעולם.

ההחלטה על השקעה בחברה זו או אחרת לא נעשית על סמך תחושות בטן ואינטואיציות. קיימת מערכת שפותחה על ידם ומאפשרת שקיפות מלאה לגבי, התחקיר והסיבות להשקעה, המייסדים ומצגת המשקיעים כמו גם רקע על החברה הכולל הסברים על המוצר שלה, רשימה של בעלי התפקידים בה וסטטוס הגיוסים שלה עד כה. אם המשקיעים רוצים, הם יכולים להצטרף לוובינרים, שמעבירים מנכ״לי החברות, כדי להכיר אותם באופן קצת יותר אישי, ולשאול אותם שאלות פרטניות.

היה לי פוסט אחר מוכן להיום, ורק לפני שעתיים החלטתי שזה פחות מתאים ואני רוצה לכתוב על מישהו שחצה את המדבר. משהו שיתחבר קצת יותר או קצת אחרת לחג ולהכנות שכולנו עושים ממש ברגעים אלו. כמעט וויתרתי, בכל זאת קצת מאתגר לכתוב משהו חדש לגמרי בזמן כל כך קצר. אבל אז נזכרתי בג'ון, נפגשנו בעבר באחת החברות שניהלתי. הסיפור שלו, המעברים, המדבר, ושוב מדבר, החזון, נראה לי בול מה שאני הייתי צריכה הבוקר. אז גם הכתיבה מחדש לא הייתה פשוטה, וגם הויתור, אבל אני מקווה שזה היה שווה את זה. מקווה שתתפנו לשתי דקות מההכנות כדי שאוכל להגיד לכם שתחצו כל מדבר אפשרי ותגיעו לארץ המובטחת, חג שמח.