(הת)חלה לשבת – סיפורה של ילדה שספגה בריונות בבית הספר, לקחה הפסקה של שלושה חודשים והחלה לפרוח במסגרת חינוך ביתי. היא זכתה בתחרות יזמות לנוער. הקימה חברה שבנתה פלטפורמת למידה לילדים ברחבי העולם. כיום, יש בפלטפורמה עשרות אלפי משתמשים במעל ל-60 מדינות והיא כבר חושבת על הפלטפורמה הבאה שבה הורים ילמדו מהורים. כל זה והיא רק בת 15. היא המנכ"לית הצעירה בעולם, מנהיגה, יזמת, מרצה ומובילת דעה ומלמדת את כולנו על חינוך, על תשוקה ועל יזמות. סיפור על החיים של כולנו, על איזונים ומעורר שאלות על החינוך של הילדים שלנו.
הילארי ייפ ,Hillary Yip נולדה בשנת 2005 בהונג קונג. הוריה עבדו מסביב לשעון כדי להצליח בקריירה התובענית שבחרו לעצמם, אביה כמנהל ואמה כמפקחת בכירה במשטרת הונג קונג. להילרי אח הקטן ממנה בשלוש שנים – אלכסיס.
אמה, ג'ואי לאו, מספרת כי בתקופה ששני ילדיה נולדו, היא עבדה באינטנסיביות מלווה במתח. בהריון השני שלה היו לה סימנים שאותתו לה שבמידה ותמשיך בקצב הזה היא תעבור הפלה, ולכן הרופא הורה לה לנוח. מחשש לאבד את המשרה המבוקשת שלה, היא לקחה אתה את העבודה למיטה בבית למשך שבועיים (וזאת לאחר שהרופא המליץ על 4 שבועות והיא ניהלה אתו משא ומתן על כך עד ששכנעה אותו לתת לה שבועיים בלבד).
לעתים קרובות, היא החמיצה את מטלות ההורים בבית הספר ולא יכלה להשתתף בטיולים בבית הספר של ילדיה, באספות הורים, ימי הולדת וכדומה. רק כשהילרי הייתה בת 6 היא עזבה את העבודה והקמה חנות
ספרים מקוונת לילדים ולאחר מכן גם בלוג אימהות מצליח.
חינוך הוא לא שם נרדף לבית הספר
כמו כל ילדה בת 10, הילרי והוריה חשבו שחינוך הוא שם נרדף לבית הספר – אבל זה השתנה כשהחלה לימודים בבית ספר חדש. הסביבה עודדה תחרות, והילרי מצאה את עצמה נקרעת בין הרצון לקבלה לבין סקרנות לימודית, שכן להיות סקרן ובעל תשוקה ללמוד כבר לא היה "מגניב" והתחושה של "לא להשתלב" הייתה כל כך משמעותית עד שהביטחון של הילרי הלך ודעך. חברים התרחקו ממנה, כולל החברה הטובה ביותר שלה, והיא נכנעה לבריונות – הוריה הוציאו אותה מבית הספר ונתנו לה הפוגה של שלושה חודשים.
מה שקרה בפסק הזמן הזו היה מאיר עיניים. ג'ואי, אמא שלה, שינתה במכוון את הדרך בה הילארי למדה מפסיבית לאקטיבית. הילרי הייתה חופשיה לבחור את הנושאים שמעניינים אותה באמת. הגישה המחודשת שלה ללמידה, והניצוץ חזר לעיניה. הילרי אהבה שהיא יכולה לצלול עמוק לנושא (כמו פסיכולוגיה ופוליטיקה שהיו אהובים עליה במיוחד) וללמוד הכול עליו, דבר שהיא לא יכלה לעשות כאשר הייתה חלק ממערכת החינוך.
חדשנות ויזמות הם הדברים החשובים במאה הנוכחית
הילרי החליטה להשתתף בתוכנית יזמות לילדים. כאשר היא התבקשה להציג בעיה היא פנתה לבעיה הקשה ביותר בשבילה – לימוד השפה המנדרינית. ואז היא העלתה רעיון לחבר ילדים ברחבי העולם במטרה ללמוד ביחד שפות. השם שהיא נתנה לפורייקט – מינורמינוס (MinorMynas, מינור – קטין, מינוס – ציפור שלומדת שפות ומושגים במהירות).
הביטחון החל לחזור להילרי. זה היווה טריגר למשפחה לעבור לחינוך ביתי להילרי ואחיה אלכסיס. הילרי, הצליחה ללמוד בחינוך הביתי באופן מואץ מאשר בלימוד הפורמלי. העובדה שהיה לה את חופש הבחירה ללמוד מה שהיא רוצה ולנהל את זמנה – השפיע על המוטיבציה שלה. החינוך הביתי לא פגע באינטראקציות החברתיות שלה. קהילת החינוך הביתי מארגנת פעילויות משותפות לילדים.
הוריה הבינו שאין בית ספר שהוא חלום, לכל בית ספר יש את היתרונות והחסרונות שלו וצריך לקחת שליטה ולהתאים את הלימוד לילד. פרסונליזציה לימודית.
אנחנו הילדים, נשתמש במוצרים שאתם, המבוגרים, מייצרים היום, לכן אנחנו חייבים להיות חלק מתהליך היצירה
לאחר שהילרי זכתה בתחרות היזמים, נגש אליה המנטור שלה ושאל האם תרצה להקים את החברה ב"עולם האמיתי". הוא הקדיש לה פגישה ובמשך שלוש שעות הסביר לה את שלבי החיים של סטרטאפ והפיכת רעיון למציאות. היא הרגישה שאם היא תהפוך את הפרויקט הזה לחברה, תהיה לו משמעות רבה והוא ייצור אימפקט. בעצה אחת אם הוריה היא החליטה לנסות. במסגרת התהליך היא דיברה עם יועצים רבים, משתמשים פוטנציאלים, בדקה מה צריך ומהי הטכנולוגיה הנכונה וגייסה מפתח.
כשאתה מייצר מוצר, בין הרעיון לבין מה שקורה בפועל, ישנן הפתעות רבות
ההפתעה של הילרי הייתה, שתוך זמן קצר מ-2 משתמשים פעילים (היא ואלכסיס) היא הצליחה להגדיל את הפלטפורמה בצורה בינלאומית, הגיעו ילדים מכל העולם. והצליחו לייצר שיחות לא רק על שפות אלא שיחות על מגוון נושאים עמוקים ומשמעותיות, אפילו ילדים שהיו בד"כ ביישנים, ואז היא הבינה שהחברה עברה מעבר ללימוד שפות.
אנחנו נולדים עם יכולות של מנהיגות וחוכמה רבה והחינוך שאנחנו מקבלים פוגע ביכולות
הילרי מספרת כי המגע האנושי, הוא אחד הדברים החשובים שקיימים בפלטפורמה ושהיא שמה עליהם דגש מההתחלה, מבוגרים נוטים להפחית בחשיבות של כוחם של ילדים שנותנים להם קול. הם גורמים להם לא להביע את קולם ולכך הם מתרגלים במשך ימי חייהם. לעומת זאת במינורמינוס הוקמו קבוצות בתקופת הקורונה שהסבירו לילדים על הסכנה, על איך לשמור על עצמם וכדומה. ככה הם משתמשים בקול שלהם ובפלטפורמה לעזור לילדים נוספים למצוא את הקול שלהם ולהבין שהוא חשוב ומשמעותי ולא לדכא את יצר המנהיגות הטבעית שלהם.
שלושה דברים גורמים לילד לרצות ללמוד: אוטונומיה, רלוונטיות ויכולת
הילרי טוענת כי קיימים שלושה גורמים חשובים ליכולת הלמידה: אוטונומיה, רלוונטית ויכולת. שלושת הגורמים הללו נלמדים בפלטפורמה הקיימת:
אוטונומיה – כדי שלילדים תהיה תשוקה ללמידה, עלינו לתת להם את אפשרות הבחירה. זה יאפשר להם להקדיש שעות ללמוד מה שהם אוהבים. כאשר מכריחים אותם ללמוד – זה עושה את ההפך.
רלוונטיות– שיטת הלימוד כיום (במרבית בתי הספר) היא מיושנת ומסתכמת בדר"כ בטקסט. אין שום התייחסות ל"למה?" "למה זה רלוונטי לחיים שלי?", "איפה זה יכול לעזור לי בעתיד?". מי שמלמד צריך להיות בעל תשוקה רבה לנושא ואז הוא ילמד גם למה זה כל כך חשוב ורלוונטי.
יכולות – בלמידה של עמית לעמית "peer to peer" מי שלומד הוא גם מלמד. הרעיון הוא של למידה מהאחר, ולכן הילדים רוצים ללמוד יותר ולהתמחות כדי ללמד את החברים שלהם. זה יוצר תחושה של מסוגלות ושל יכולת.
כישורים רכים הם הכישורים החשובים ביותר במאה הנוכחית ואינם נלמדים בבתי הספר
כישורים רכים כגון: מנהיגות, תקשורת, יוזמה, אנושיות, חמלה וכדומה) הם מהכישורים החשובים ביותר במאה הנוכחית וזאת עקב התחזקות הטכנולוגיה ומעבר של יותר ויותר מקצועות לביצוע באמצעות רובוטים ותוכנות. הכישורים הרכים אינם נלמדים במסגרות הקיימות היום בבתי הספר. הילרי טוענת כי בפלטפורמה שלהם המיומנויות הללו נלמדות: יוזמה נלמדת כשאתה מחליט בצורה אקטיבית ללמוד וללמד. תקשורת נלמדת בשיח עם חברי הקבוצה. מנהיגות נלמדת כשאתה מלמד, בונה את הדרך שלך ומוביל את הקבוצה וכמובן חמלה ואנושיות נלמדים במגע עם הילדים.
כיום הלירי כבר בת 15, ולמינורמינוס ישנם עשרות אלפי משתמשים במעל ל-60 מדינות. היא מרצה בכל העולם, לעיתים לבד ולעיתים עם אמה, היא מובילת דעה בחינוך ובדרך בה ניתן לחנך ילדים לעולם החדש וליזמות. היא המנכ"לית של החברה, וגייסה כסף לחברה בקמפיין גיוס המונים. היא מתכוונת להוסיף בקרוב שכבה של לימוד פורמאלי על הפלטפורמה להרחבת הידע ובקרוב להשיק גרסה דומה ללימודי הורים.
אל תפחדו לעשות דברים בצורה שונה
הילרי מספרת כי אחת התובנות החשובות ביותר בדרך שלה היא לא לפחד לעשות דברים בצורה שונה. אצלה לימוד באמצעות עשייה זו הייתה הדרך הנכונה ביותר. היא מרגישה יותר בנוח בעולם העסקי.
חינוך צריך להיות הכנה לעתיד, מותאם לצורך שלנו, לכוח וליכולות וחינוך צריך לתת גם זמן להיות ילד ולחקור וגם לפתח את האישיות הנכונה שכוללת סובלנות, גישה נכונה וערכים.
״כשתגדל ויהיה לך ילד, שיבוא וישאל מה אהיה כשאגדל, אז תגיד לגוזל לו עזוב אל תגדל"
ולסיום, משהו אישי מהמשפחה שלי.
בנימה אישית, לליקוש (הגדולה שלנו) יש יום הולדת 14. זה כבר ידוע מזמן שאצלנו אבנר הוא המחנך והוא זה שגרם לילדים שלנו להיות כל כך אלופים ומוצלחים. אבל, כשליקוש הייתה בכיתה ב' רציתי לקרב אותה לעולמות שלי, והתחלנו לשחק בבניית סטרט-אפ וירטואלי, הסברתי לה איך בוחרים מוצר, איך מקימים חברה, לכל אחד במשפחה היה תפקיד, חילקנו מניות, עשינו סקר שוק, בחנו מחירים. וזרמנו עם המשחק שבועות. מי שממש סקרן, המוצר היה תיק על גלגלים שנוסע לבית הספר כדי שלא יהיה לה כבד ובהפסקה נהפך למכונית מרוץ שאפשר יהיה לשחק (אבל לא לגנוב את הרעיון!).-
בכיתה ג' היא כבר עשתה הרצאה בכיתה "ממצוין לממציאן" ביחד עם האיש המופלא ,אליעזר מנור חבר קרוב ויזם נדיר, איתו גם הקימה אתר שנקרא "לא די למה" שמעודד ילדים לשאול שאלות.
היא הגיעה איתי לכנסי נשים יזמות במיקרוסופט (כשכולם עשו מינגלינג אנחנו שיחקנו בקינקט), גם כשכל הנשים בחדר הסתכלו עלינו בצורה מוזרה וגם נסעה איתי להרצאות בהן אני הרצתי והיא עשתה איתי פינג פונג מהקהל.
אני לא יודעת לאן היא תלך ומה היא תעשה בעתיד, אבל היא כבר מנהלת את כולנו, ולא הפסיקה מעולם לשאול שאלות, מזל טוב אהובה שלנו.
